הפורמט של אמריקן איידון מצליח גם בויטנאם וצובר פופולאריות עצומה. ויטנאם איידול הוא אחד התוכניות הנצפות ביותר בויטנאם כרגע. רוצים לראות איך זה נראה? הנה כמה קטעים מהתוכנית:
לינקים קשורים:
יום ראשון, דצמבר 30, 2012
הדפסי עץ ויטנאמים
שני הדפסי עץ ויטנאמיים עתיקים. הראשון הוא טבלה אנטומית בצורת גוף אדם המכילה רשימה של מחלות ותסמינים רפואיים מהמאה ה-17-18 ששימשה את המיעוט האתני הטאי (Tay minority). השניה איור של תפילה אמיטאהבה בודהיסטית (תפילה להיוולד מחדש בארצו הטהור של הבודהה אמיטאהבה) מהמאה ה-19. בשני המקרים ההדפס מכיל כתב סיני, שכן ויטנאמית החלה להיכתב באותיות לטיניות רק למן המאה ה-19 (קראו עוד על הכתב הויטנאמי).
סלט ויאטנמי: מתכון של ישראל אהרוני
מצרכים:
1 חזה עוף (חצי פרפר) מנוקה כף שמן
2 כפות רוטב סויה קיקומן
1 כף סוכר חום לימון שלם
2 כפות גרגירי שומשום מלח, פלפל
עוד צריך:
4 מלפפונים קטנים וטריים
3 בצלים ירוקים טריים ושטופים חצי חבילת נבטים טריים ושטופים
לרוטב:
2 כפות רוטב סויה קיקומן פלפל אדום חריף טרי
3 כפות מיץ לימון סחוט טרי/לימון שלם
2 כפיות שמן שומשום
1 כף סוכר
1 שורש ג'ינג'ר טרי קלוף
אופן הכנה:
קולים 4 כפות שומשום על מחבת יבשה קטנה כשתי דקות, תוך ערבוב (קולים את הכמות למנה הראשונה והשנייה). חותכים את חזה העוף קודם לחצי לרוחב ואז לרצועות רוחב דקות ככל האפשר. שמים את השמן במחבת טפלון וכשהוא חם, מערבבים פנימה את חזה העוף ומטגנים תוך ערבוב כשתי דקות, עד שהעוף משנה צבעו ללבן. מתבלים במלח ופלפל. יוצקים פנימה את הסויה, סוכר ומיץ לימון ומבשלים עוד שתי דקות, עד שלא נשארים נוזלים במחבת. שמים בקערה. חותכים את המלפפונים לחצי לרוחבם ואחר כך למקלות של כחצי ס"מ לאורכם (כמו רצועות העוף). את הבצל הירוק חותכים לפיסות של 4-5 ס"מ. שמים את כל חומרי הסלט בקערה. קולפים את הג'ינג'ר ומגרדים על פומפיה דקה. מערבבים את חומרי הרוטב בקערית קטנה, יוצקים על הסלט ומערבבים היטב. מפזרים את השומשום על הסלט. (שומרים מחצית מהשומשום למנה הבאה).
מתקפת חג המולד
לפני 40 שנה בחג המולד של 1972, הפציצו מטוסי B52 של הצבא האמריקאי את ויטנאם, במתקפה המתאומת הגדולה ביותר של מפציצים מהסוג הזה.
 |
| מפציץ בי-52 של הצבא האמריקאי |
המבצע שנקרא במקור מבצא לייןבאקר 2 נודע לשמצה גם בשם פשיטת דצמבר או בשם הפופולארי יותר מתקפת חג המולד בשל התאריך בו הוטלו הפצצות מהמטוסים. מספר עצום של מטוסים: 127 מטוסים! הטילו 20000 טונות של חומרי נפץ על צפון ויטנאם, שגרמו למותם של כ-1000 ויטנאמים בלבד על פי הערכות רשמיות, אך ככל הנראה, מספרם של ההרוגים היה גבוה יותר. הפעולה הייתה נסיון של הנשיא דאז ריצ'ארד ניקסון להאץ את המלחמה ולהביא לסיומה המיוחל, בתקופה בה דעת הקהל האמריקאית מאסה במלחמה כבר. במקביל התקיימו שיחות שלום בפאריז, אך אלו נראו כאילו נתקעו על שרטון. בסיום המבצע, חזרו הצדדים לשולחן המשא ומתן באירופה.
לינקים קשורים:
* מוזיאון האוויר והחלל על מתקפת חג המולד
* BBC בראיון עם עדה למתקפה
* ויקיפדיה: מידע על מבצע לייןבאקר
* מלחמת ויטנאם: כל הפוסטים בנושא
אמנות ויטנאמית ממסורת למודרניות (ספר)
אין הרבה ספרים העוסקים באמנות ויטנאמית. החוקרת הצרפתיה קורין דה מנוויל כתבה את אחד הספרים הכי מקיפים העוסקים באמנות ויטנאמית מודרנית, הנושא את השם: אמנות ויטנאמית: ממסורת למודרניות. הספר כולל תמונות ואיורים רבים, כמו כן תמונות של האמנים בהם מדובר וסקירה ביוגרפית קצרה של האמנים. האמנים הויטנאמים המודרנים הושפעו השפעה רבה מהאמנות האירופאית האוריינטלית ורבים מהם גם למדו בבתי הספר הצרפתים לאמנות שנפתחו בויטנאם. כך יצא שהאמנות הויטנאמית המודרנית הייתה מעט קיטשית והציגה תמונות וסצינות אוריינטליות שקרצו בעיקר לטעם האירופאי. לרכישת הספר לחצו כאן.
.jpg)
יום ראשון, דצמבר 02, 2012
שני שירים של הואנג הונג
המשורר הואנג הונג (Hoang Hung) חוגג יום הולדת 70 וספר שירה וזכרונות חדש בהוצאה אמריקאית. המשורר, ידוע בארצו, נודע בשנות ה-60 בשירה האנטי-אמריקאית שלו, והיה לאחד מהמשוררים הויטנאמים הבולטים בתקופה שלאחר המלחמה. קובץ השירים הנוכחי שלו הוא פחות מיליטריסטי והשירים החדשים שלו עוסקים בחיים של איש זקן, אם כי העבר ממשיך לבקר וניכר בטראומות הבאות לידי ביטוי במילים. הזקן מתעורר בבהלה בלילות. שנתו טרופת חלומות. סיוטים מן העבר רודפים אותו. בכל זאת, הוא חי.
 |
| עטיפת ספר השירה והזכרונות של הואנג הונג |
שנים משיריו מתורגמים לעברית כאן לפניכם:
צמח בחדרי/הואנג הונג*
מתרומם לעבר החמה
על כנפיים ירוקות
שקיעה/הואנג הונג*
שער הלילה
מהדהד לבנים עתיקות
*תרגום לעברית: טיוייט נויין
יום רביעי, נובמבר 14, 2012
הדולריזציה של כסף הרפאים
נתקלתי היום במאמר של פרופסור האוניק קוון (Heonik Kwon) העוסק בדולריזציה של כסף הרפאים (Ghost Money) בויטנאם. הוא מספר שם על מנהג שריפת הכסף לרוחות האבות. המאמר מעניין, אם כי מעט הזוי, איני בטוחה כלל שהמחבר מתבדח כשהוא מספר שהשתתף בטקס סיאנס ודיבר עם רוח אל פטרון מקומי, שענה לו ושאל: "תגיד, מה זה הכסף הזה שאתם שורפים? אולי תשלחו לנו כסף נורמאלי?" - טוב, אולי לא ממש במילים אלו, אבל זוהי רוח הדברים במאמר. על כל פנים, אם נתעלם מההומור (?) שבשיחה אקדמאית עם רוח רפאים, הרי שהמאמר מעלה סוגיה מעניינת.
מנהגי פולחן האבות שבתקופת השלטון הקומוניסטי היו מוקצים מחמת מיאוס, קיבלו פופולאריות מחודשת למן שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם נפילת הגוש הקומוניסטי. במקור, נהגו משפחות המתים העשירות לקבור את מתיהם עם כסף ורכוש אמיתיים, כאמצעי להפגנת עושר. בהמשך, עבר המנהג שינוי, ובמקום כסף אמיתי היו קוברים את המתים עם ניירות דמויי כסף (למניעת שוד קברים ואובדן רכוש). המדינה אף עודדה שריפת כסף מדומה במקום כסף אמתי למנוע בזבוז משאבים.
השינויים הברורים בכלכלה הויטנאמית באו לידי ביטוי גם בפולחן המתים, כשבמקום שטרות כסף ויטנאמי, החלו המאמינים לשרוף שטרות בדמות הדולר האמריקאי. הדבר, טוען מחבר המאמר, תורם לתחושת רווחה של המאמין המקריב את שטרות הכסף, גם אם הם מדומים, וללא קשר למידת העושר שלו במציאות.
ומה בארצות אחרות? בישראל נוהגת סבתי לשרוף גם היא שטרות ניירות דמויי דולר. מעניין שהיא לא טרחה לשרוף מעולם שטרות מונופול שקליים. הסבר מציע מחבר המאמר כשהוא מראיין סוחרת כסף רפאים בשוק ויטנאמי מקומי האומרת שיש להקריב למתים את הכסף שהם מכירים. אבות אבותיה של סבתי אכן לא הכירו שקלים, אך הם יודעים מה שוויו של הדולר. ככל הנראה, גם בעולם המתים, הדולר שווה יותר מן השקל, ובהחלט הרבה יותר מן הדונג הויטנאמי.
בשנה האחרונה החלה סבתי לשרוף גם מטילי זהב מדומים. גיליתי שהיא כנראה עוקבת אחר העיתונות הכלכלית, אחרת איך ידעה כי בדיוק עלו מחירי הזהב בעולם?
מזבח ביתי מקומי בישראל. צילום: טי וייט נויין
שריפת כסף רפאים: דולרים מזוייפים. צילום: טי וייט נויין
שריפת מטילי זהב מדומים. צילום: טי וייט נויין
לינקים קשורים:
-
תמונות חמודות של הוצ'ימין
אויש! איזו תמונה מקסימה של הוצ'ימין במים עם גלגל הצלה! האם לא ידע לשחות? כך זה נראה על פי התמונה. ובכלל, נראה לנו שהוצ'ימין זוכה בתואר המנהיג הקומוניסטי עם התמונות הכי חמודות! הנה עוד כמה כאן:
פוסטים קשורים:
יום ראשון, אוקטובר 28, 2012
סייגון: תמונות עיר
חברתנו, ווי-לם צ'אן, נסעה לסייגון ללמוד ויטנאמית. בין שיעור לשיעור היא משוטטת ברחובות ומצלמת את העיר. אלו לא התמונות הרגילות של סייגון שאנחנו מכירים מטיולי התרמילאים: פקקי תנועה של אופנועים וים של אנשים, ווי-לם לא מתעניינת בתיירים המגחיכים עצמם עם כובעים מחודדים, אוחזים בבירה סייגון. גם היא ראתה אינספור תמונות של נשים ויטנאמיות בשמלות מסורתיות ושדות אורז מוריקים, ועל כן היא מצלמת דברים אחרים. בתמונותיה היא מנסה לתפוס את הלך הרוח העדין המנשב בין הסמטאות של העיר ומחפשת רגעים קטנים של חיים בינות לעמודי החשמל ולקירות המתפוררים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
