ארגון זכויות אדם (Human Rights Watch) מאשימים את ממשלת ויטנאם בניצול מכורים לסמים במחנות עבודה במסווה של תוכנית סוציאלית שיקומית, כך דיווח הניו יורק טיימס. המכורים לסמים נשלחים למחנות המרוכזים סביב הו צ'י מין סיטי (סייגון), ועובדים שם במפעלי קשיו, בתפירה ועבודות כפיים דומות בתנאי עבדות. עבור עבודתם לא מקבלים העובדים משכורת או מקבלים מעט מאוד. ויטנאמים שמסרבים "לעבוד" או שמפרים את חוקי המחנות, נענשים בחומרה, לעיתים במכות חשמליות, כליאה בבידוד ועוד. עורכי הדו"ח ראיינו כ-34 ניצולים מהמחנות הללו. הדו"ח מצטט את ווין לו (Quynh Luu) מכור לסמים שניסה להימלט מהמחנה ונתפס: "ראשית היכו אותי ברגליי על מנת שלא אוכל לברוח שוב... אח"כ חישמלו אותי ואז כלאו אותי בבידוד למשך חודש".
מפת מחנות העבודה למכורים לסמים
למחנות "ההבראה" הללו שורשים במחנות החינוך מחדש הקומוניסטים והם הוקמו ברחבי ויטנאם (בעיקר בדרום) לאחר נפילת סייגון בידי הכוחות הקומוניסטים של צפון ויטנאם (1975). ממשלת ויטנאם הכפילה בעשור האחרון את מספר המחנות. אם בשנת 2000 היו בויטנאם 56 מחנות עבודה מסוג זה, הרי שכיום עומד מספרם על 123 מחנות שאוכלוסייתם מונה כ-40,000 איש: גברים, נשים ואפילו ילדים, כך על פי הדו"ח.
מטרת המחנות היא לא חינוך מחדש ולא שיקום המכורים לסמים, טוענים מחברי הדו"ח. ממשלת ויטנאם מרוויחה כסף מייצוא המוצרים המיוצרים שם באמצעות כוח עבודה זול ושבוי. מחברי הדו"ח טוענים שהמעשה היחיד אולי שניתן לקרוא לו בשם מעשה שיקום במחנות הללו הוא להכריח את דיירי המחנות לשנן סיסמאות נגד סמים, תוך כדי מצעד. "עבודה בכפייה אינה טיפול ועשיית רווחים אינו שיקום", אמר ג'ו אמון, מנהל מחלקת בריאות וזכויות אדם בארגון.
חברת קולומביה האמריקאית המייצרת לבוש ספורט גילתה לא מזמן שמעיליה בויטנאם יוצרו על ידי אסירים במחנות אלו. בכיר בחברה, פיטר בראגדון, אמר לניו יורק טיימס: "החברה הפסיקה את עסקיה עם הקבלן הזה, והעבירה את 847 המעילים שיוצרו על ידי האסירים במחנות העבודה לצדקה. עבודת כפייה מכל סוג אינה מקובלת בעינינו".
מחברי הדו"ח תיעדו נסיונות של מנהלי המחנות לטשטש ולהסתיר את מוצאם של הטובין המיוצרים על ידי העובדים בכפייה. על שקי הקשיו שיצאו מכמה ממחנות הכפייה הויטנאמים היה מודפס כתובת מוצא אמריקאית.
מחברי הדו"ח תיעדו נסיונות של מנהלי המחנות לטשטש ולהסתיר את מוצאם של הטובין המיוצרים על ידי העובדים בכפייה. על שקי הקשיו שיצאו מכמה ממחנות הכפייה הויטנאמים היה מודפס כתובת מוצא אמריקאית.
מחברי הדו"ח טוענים שהמחנות מקבלים סיוע ותרומות מגורמים רבים מחו"ל, בין היתר מהאו"ם, ממשלת ארה"ב, ממשלת אוסטרליה, מקרן הבנק הבינלאומי ועוד, ומבקשים מהתורמים להפסיק המימון במחנות הללו.
לינקים קשורים:
- לדו"ח המלא
- לידיעה המקורית
- לכתבת וידאו בנושא
