יום שלישי, דצמבר 13, 2011

מוזיקה ויטנאמית-אמריקאית

לפני שנים מספר הגיעה לארץ משלחת עיתונאים מויטנאם שסיקרה את המציאות הפוליטית בישראל ונפגשה גם עם בני הקהילה הויטנאמית בישראל. היות שאבי הוא אחד הנציגים הבולטים של בני הקהילה בארץ, הזמינו גם אותי להיפגש איתם. המראיינים, נציגים מכמה מהעיתונים הגדולים בויטנאם, היו משועשעים לשמוע את שעטנז השפות שבפי. בכתבות שפרסמו אחר כך, הם כתבו שעניתי להם על שאלותיהם בתערובת של ויטנאמית, מתובלת בעברית ואנגלית. אמי רצתה לקבור את עצמה מבושה.

אבל אני לא היחידה! ילדי ויקיאו ברחבי העולם מדברים בשעטנז שפות. לא רק זאת, אלא שהם כבר לא מתביישים בזאת. בארצות הברית בתוכניות טלויזיה מקומיות של בניה הקהילה באורנג' קאונטי מדברים בויטנאמית ואנגלית לסירוגין. זמרים ויוצרים ויטנאמים אמריקאיים שהפכו פופולאריים ברחבי העולם הויטנאמי מחדירים את סגנון הדיבור (אוקי, בסדר, קלוקל) גם לויטנאם עצמה. כך יצא שבגלישה באתרים ויטנאמים, הגעתי לשמוע את השיר הבא:


זהו שיר פופ עכשווי שעושה כבוד לשיר מוכר אחר בויטנאמית, אלא ששדה הפעולה השתנה. משדות האורז המוריקים שבהם מתנהל השיר המקורי והתמים יחסית, עברנו לאמריקה המודרנית, לסצינת הפיק אפ הקליפורנית. הוידאוקליפ הרשמי של Em So Dep מזכיר וידאוקליפים של ראפרים אמריקאים שחורים רבים, אלא שכאן הזמר אנטוניוס מקסימוס (מה? מה) הוא אסייאתי עם שיער ורוד (מה? מה). אל דאגה, יש לו חברים היספאנים בחבורה. תת התרבות העבריינית מפציעה כאן לשניה, אלא שבסופו של דבר הבחור שזוכה בבחורה הוא החנון האסייתי עם המשקפיים. קלישאה, אבל כזו שמשקפת את המציאות בקרב הויטנאמים-אמריקאים בארצות הברית ושאיפותיהם החברתיות.

המילים של השיר עצמו, מביכות עד כדי כך שרציתי לסגור את המחשב מרוב בושה, אבל השליחות מחייבת! למענכם הקרבתי עצמי והאזנתי לשיר שאמר דברים כמו: Này em ơi why you so đẹp đẹp đẹp? I can be your "anh" and you can be my "em". תרגום? חופשי: אחותי, למה את כל כך יפה יפה יפה? אוכל להיות שלך ואת תוכלי להיות שלי. אחר כך זה ממשיך: כל מה שתרצי, אקנה לך, כי... אחותי, למה את כל כך יפה יפה יפה?

ועכשיו הסבר קטן: בשפה הוייטנאמית קיים ביטוי האומר "אנחנו שנינו מאותו השק", משמע – כולנו אחים. כל הוייטנאמים אחים זה לזה. ביחסים בין אנשים, פונים הוייטנאמים זה אל זה כאל בני משפחה, אפילו אם אינם מכירים האחד את השני. הדובר הויטנאמי לא ידבר על עצמו כעל "אני", אלא ביחס לנמען. כלומר: הוא יהיה אח, בן, דוד, אב, סב וכיו"ב. שני בני זוג יפנו זה אל זו בתואר "אח" (Anh) ו-"אחות" (Em). האישה היא לעולם "אחות" והגבר הוא לעולם "אח" זו לזה גם במסגרת הנישואין.

בשפה המדוברת בויטנאם פניה לגבר כאל Anh ופניה לאישה כאל Em היא מקובלת ואפילו מכובדת, לעומת זאת, בין בני נוער וילדי ויקיאו הרשמיות הזו לא קיימת, ובהשפעת השפות המערביות, מקובל בין הצעירים לפנות לבני גילך בתארים "אתה" ו-"את". שיר הפופ הויטנאמי ששמענו זה עתה מחזיר את הפניות "אח" ו-"אחות" לחיים, אבל בצילום הוידאוקליפ במועדון הלילה נוסף לו טוויסט מיני אינטימי, סליזי אפילו, שלאורך השנים, התקיים רק בין גברים גסים ונשים מזדמנות, ואילו היום בסלנג הויקיאו הצעירים, הפך לפניה מאוד מקובלת. למעשה, זהו מרד על מרד על מרד נעורים. כך השיר משלב בין אנגלית לויטנאמית, אך גם בין מסורת לחידוש. 

עד כאן. להתראות בפוסט הבא.


יום שלישי, דצמבר 06, 2011

סייגון

סרטון יפה המורכב ממאות צילומים של סייגון:

בוב הופ בויטנאם (1967)

בין 1964 ל-1972 נהג הבדרן האמריקאי בוב הופ לבקר גם בויטנאם במסגרת סיבוב ההופעות העולמי שלו. החיילים האמריקאים בויטנאם ציפו לו ולרקדניות שלו מדי שנה. ההופעות שלו בויטנאם צולמו לטלויזיה ושודרו לקהל הבינלאומי כספיישל חגים.

בהופעה הראשונה שלו בויטנאם, קפץ בוב הופ מחוץ למטוס ומיד התבדח עם החיילים. הוא סיפר להם ששאל את הגנרל מק'נמארה (שר ההגנה דאז) אם יוכל להגיע לויטנאם. ענה לו הגנרל: "למה לא? כבר ניסינו כל דבר אחר".

לפניכם תוכנית חג המולד מ-1967, בו מופיעים גם פיל קרוסבי, השחקנית רקל וולש, מיס עולם דאז מדליין בל ועוד אורחים:




לינקים קשורים: 
- על מותו של מקנאמרה
- כתבה מעניינת על בוב הופ והמופע שלו

ויטנאם לישראל: התירו כניסתם של פועלים ויטנאמים

גלובס מדווח: "עימות מתמשך בין ממשלת ישראל לממשלת ויטנאם בעניין עובדים זרים שהויטנאמים מבקשים מישראל להתיר את כניסתם, בעיקר לעבודות חקלאות, נחשף היום, אם כי שני הצדדים מבקשים להחליש את עוצמתו".

"כל ניסיון שנעשה לפתוח את שוק העובדים הזרים לוייטנאמים הביא לעימות בין ישראל לבין הממשל התאילנדי, שכן העסקת עובדים זרים מויטנאם עלולה לפגוע בעובדים זרים מתאילנד ובקשר המדיני בין ישראל לתאילנד המבססת חלק ניכר מכלכלתה על חוזים להעסקת עובדים במדינות המזרח התיכון, בכלל זה בישראל, בעבודות חקלאות".


 

לקריאת הידיעה במלואה לחצו כאן.

נשיא ויטנאם לפרס: להכפיל את הסחר עם ישראל

לאחרונה ביקר הנשיא פרס בויטנאם. הנשיא פרס נסע לויטנאם עם משלחת של כשלושים אנשי עסקים בכירים מישראל. הם דנו באפשרויות חיזוק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

ידיעות אחרונות דיווח: "בואו להשקיע בויטנאם וליהנות מפירות הצמיחה ומתנאים נוחים" - כך אמר נשיא ויטנאם צ'ונג טאן-סאנג שמארח את נשיא מדינת ישראל. שני האישים הכריזו על שדרוג היחסים המדיניים והכלכליים בין המדינות".

"על פי נתוני מכון הייצוא, היקף הייצוא הישראלי לוייטנאם שולש בשנתיים האחרונות והגיע בתחילת 2011 ל-250 מיליון דולר (בעיקר מינרלים, מוצרים כימיים ותקשורת). הייבוא מוייטנאם עמד ב-2010 על 131.9 (בעיקר בעלי חיים, חקלאות, מזון, טקסטיל והנעלה). תל"ג וייטנאם ב-2010 על 103 מיליארד דולר וכ-3,100 דולר לנפש. בסוף העשור הקודם הציגה וייטנאם שיעורי צמיחה שנתיים ממוצעים של 8%.יעד הצמיחה שהוצב על ידי הממשלה לשנת 2011 עומד על 7.5%."


תמונה: הנשיא פרס בויטנאם. מקור: לשכת העיתונות הממשלתית


לידיעה המלאה לחצו כאן.

סייגון ב-1972

מל שנק שירת בויטנאם בתקופה של סוף מלחמת ויטנאם כחלק מצוות אדריכלי. במהלך שהותו שם בין נובמבר 1971 לבין נובמבר 1972 (שנה) צילם תמונות צבע של סייגון. שימו לב לתנועת כלי הרכב. היום הנוף העירוני של סייגון שונה במקצת. במקום מכוניות, מציפים את כבישי העיר אופנועים. השילוט בחנויות ובבתי הקולנוע הם שילוב בין מזרח למערב. מחד פרסמו משקאות מוגזים מערביים (פפסי) ומנגד בקולנוע הקרינו סרטי קונג פו סיניים בדיבוב לויטנאמית. שלטי הפרסומות הציגו גם נשים אסייאתיות וגם נשים מערביות.



ויטנאם בלוג: ערוץ סטיב

בכל כמה זמן נציג בפניכם בלוג חדש/מעניין/איכותי העוסק בויקיאו שבתפוצות, בויטנאמים ישראלים, או בויטנאם בכלל.

סטפן הוא צלם / מורה לאנגלית / איש מחשבים אוסטרלי שהחליט לעבור לויטנאם. עם חיבה לא מוסתרת למוזיקה ולאלכוהול, הוא מפרסם בבלוג שלו (ערוץ סטיב) את חיי היומיום (והלילה) בסייגון. הפוסטים שלו קצרים וקלים לעיכול ולפעמים יש תמונות מקסימות.







מערכת ויטנאם איי אל רוצה לשמוע את דעתם. אהבתם? רוצים להמליץ על בלוגים? מעוניינים ליטול חלק פעיל בתפעול האתר? כתבו לנו ל- vietnam.israel@gmail.com

יום שני, דצמבר 05, 2011

קשרי יפן-ויטנאם למן המאה ה-16

לא תמיד היו היחסים בין יפן לויטנאם עכורים כל כך. קשרים בין ויטנאם ליפן מתועדים למן המאה ה-16 לסה"נ. הקשרים הראשוניים שנוצרו היו קשרי מסחר ותרבות. ספינות סוחר יפניות מתקופת אדו היו יוצאות אז מנמל נגאסקי ונוחתות בממלכת אנאם הויטנאמית. רשומות ויטנאמיים מלמדים שכשנפתח נמל הוי אן בראשית המאה ה-17, כבר הייתה בעיר קהילה גדולה של יפנים שגרו שם כתושבי המקום. בסדרת הגלויות הבאה נפרשת תמונת חיים שלווה של יפנים בויטנאם, טרם מלחמת העולם השניה:


משפחה יפנית בסייגון


איור של ספינה יפנית מתקופת אדו ששייטה בין נגאסקי לאנאם


יפנים בתלבושות מסורתיות בויטנאם


 זוג יפני בטונקין


חייל יפני כותב הביתה על ראש השנה. הציור על הגלויה מתאר את נופי האנוי


גשר בסגנון יפני שנבנה בהוי אן שבויטנאם


לינקים קשורים:

ויטנאם: 42 אלף נהרגו מנפלים מאז המלחמה

ידיעות אחרונות מדווח: "האם הסתיימה המלחמה? מאז תום מלחמת ויטנאם לפני קרוב ל-40 שנה, יותר ממאה אלף איש תושבי המדינה שבמזרח אסיה נהרגו או נפצעו ממוקשים או מחומרי נפץ אחרים שהושארו בשדות הקרב. כך אמרו הלילה (יום ב') גורמים רשמיים במדינה. לדבריהם, יעברו עוד עשרות שנים עד שהמדינה כולה תנוקה מחומרי נפץ ונפלים".

"הירושה המכאיבה של המלחמה, שכוללת מאות אלפי טונות של פצצות ותחמושת שלא התפוצצה, ממשיכה לגרום אבידות כואבות בנפש מדי יום", אמר ראש ממשלת ויטנאם, נגויין טאן, בוועידה של האו"ם בנוגע לשאלה כיצד יש להתמודד עם הבעיה".
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...