דרושים דוברי ויטנאמית לחברה מובילה בתחום הווב

דרושים דוברי ויטנאמית (אשר יודעים לקרוא ולכתוב בשפה הרלוונטית), כמו כן שולטים בשפת האנגלית, עבור עבודה בחברה מובילה בתחום הווב במרכז הארץ. ידע טכנולגי יהווה יתרון בולט. לפרטים ולמשלוח קורות קורות חיים: lihis@qualitest.co.il

דרוש/ה מורה להוראת השפה הויטנאמית

דרוש/ה מורה להוראת השפה הויטנאמית למוסד מוכר וידוע. חוזה אישי. דרישות: נסיון בהדרכה, ידיעת השפה הויטנאמית ברמת שפת אם. לפרטים נוספים נא לפנות לאימייל: vietnam.israel@gmail.com

הדפסי עץ ויטנאמים

שני הדפסי עץ ויטנאמיים עתיקים. הראשון הוא טבלה אנטומית בצורת גוף אדם המכילה רשימה של מחלות ותסמינים רפואיים מהמאה ה-17-18 ששימשה את המיעוט האתני הטאי (Tay minority). השניה איור של תפילה אמיטאהבה בודהיסטית (תפילה להיוולד מחדש בארצו הטהור של הבודהה אמיטאהבה) מהמאה ה-19. בשני המקרים ההדפס מכיל כתב סיני, שכן ויטנאמית החלה להיכתב באותיות לטיניות רק למן המאה ה-19 (קראו עוד על הכתב הויטנאמי). 

פוסט אורח: על הכתב הויטנאמי

מתן (ישראלי), מתרגם, התחיל ללמוד ויטנאמית לא מזמן. הוא חולק איתנו את גילוייו בפוסט אורח זה:

לתלמיד המתחיל זו הפתעה. לצד 5000 סמלים סינים, 72 סימנים יפניים ושלל שפות עם כתב מוזר משלהן, אתה מצפה לגלות שהשפה הוייטנאמית כתובה באותיות שמעולם לא נתקלת בהן. במקום זאת, אתה רואה את האלף-בית הלטיני המוכר והדרך ללמוד לקרוא בו קצרה מהצפוי. זה גילוי נחמד, אבל באותה נשימה מחשיד: האם כיבושי העבר מחקו מרכיב משמעותי בזהות הלאומית כמו הכתב הקלאסי? האמת שמאחורי העניין שונה ומפתיעה. 

לדוברי הוייטנאמית העתיקה לא הייתה כפי הנראה מערכת כתב, כך שההיסטוריה המתועדת הראשונה שלהם נכתבה דווקא בסינית, לאחר פלישת השכנה הגדולה מצפון. בזמן הכיבוש הפכה ידיעת קרוא וכתוב בסינית לדרך להשיג משרה ממשלתית. התפתח כתב דומה ביותר לסינית שכונה "כתב המשכילים". כמה מאות אחרי תום הכיבוש הסיני נוצרה שיטה חדשה: הפעם הסמלים הסינים שימשו להגייה פונטית של הוייטנאמית. השיטה החדשה כונתה "הכתב הדרומי" והיא הומצאה על-ידי מיסיונרים בודהיסטים שביקשו לתקשר עם האוכלוסיה. במאה ה-17 נוספה לקלחת הלשונית המערכת הראשונה בה נעשה שימוש באותיות לטיניות לכתיבה בוייטנאמית. הפעם הממציאים היו מיסיונרים נוצרים שקידמו מטרות דתיות. 

כתב יד דו-לשוני של המסיונר הצרפתי האב אלכסנדר דה רוד(ס), 1651
 בין כתבי היד הראשונים שהציגו לעולם את מערכת הכתב הויטנאמית החדשה

הכתב הלטיני נעשה רלוונטי רק במאה ה-19, עם תחילת הכיבוש הצרפתי. עד אז הסינית, עם "כתב המשכילים", המשיכה להיות שפת השלטונות, וה-"כתב הדרומי" נחשב לנחות וכמעט שלא היה בשימוש. במצב זה, וייטנאמית התקיימה כמעט רק כשפת דיבור. לכן שימוש במי מהכתבים היה סמל זיהוי חברתי: האריסטוקרטיה תיעבה את הכתב הדרומי ואילו התמיכה באותו כתב אפיינה את שונאי ההשפעה הסינית הקונפוציאנית. כשהצרפתים הגיעו הם טרפו את הקלפים: הם שמו למטרה להחדיר את שפתם לאוכלוסיה, ולימוד הוייטנאמית דרך הכתב הלטיני היה הכנה ללימוד הצרפתית. המטרה הייתה העמקת השליטה במקביל להרחקת ההשפעה הסינית, והשפה הסינית אמנם הלכה ונדחקה החוצה שעה שידע בצרפתית הפך לשער להצלחה.

תחילת המאה ה-20 התאפיינה בהתעוררות לאומית ברחבי דרום-מזרח אסיה, והמגמה לא פסחה על וייטנאם. השכלת רבים מהאינטלקטואלים הוייטנאמים החדשים אורגנה על-ידי הצרפתים עצמם, וכך הם התוודעו לערכי החירות והלאומיות האירופיים. נוצרה קבוצה קולנית שקראה לשחרור האומה מידי הקולוניאליזם ובניית ציוויליזציה עצמאית. הם היו מודעים לחשיבות הפצת רעיונותיהם בשפה מובנת. בנוסף, באקלים הלאומני שנוצר לשפות הזרות לא היה מקום – הוייטנאמים חיפשו נוסחה שתרחיק אותם מההשפעות מבחוץ.

ואז, בתפנית אירונית של ההיסטוריה, הלך הכתב הלטיני והפך לנשק במאבק הלאומי הוייטנאמי. עם השנים התגברה ההבנה אצל המשכילים שלכתב החדש פוטנציאל רב. פשטותו הפכה אותו לכלי יעיל ללימוד ההמונים, הוא סיפק דרך לחמוק מהעבר הסיני ויותר מכל, הוא היה דרך אלטרנטיבית להבעת רגשות לאומיים בוייטנאמית. מכיוון שהכתב ייצג את שפת מרבית האוכלוסייה, השפה נעשתה גורם מאחד בין מעמדות ואזורים, בניגוד למה שהיוותה בעבר. אין לבטל את חשיבותה בהתעוררות המאבק האנטי-קולוניאליסטי. ערב הכרזת העצמאות הכתב הלטיני כבר נודע בתור quoc ngu - "השפה הלאומית" - והפצתו נחשבה לפרויקט לאומי: בתקופה של פחות מעשור צומצם שיעור האנאלפביתיות מ-80% ל-30%.

מסתבר שחילופי הכתבים היו רחוקים מלהיות תוצר של השתלטות תרבותית. בסופו של דבר, מערכת עם שורשים זרים החליפה מערכת זרה אחרת. בתקופת התחזקותה החלה הוייטנאמית להיות גם בשימוש המשכילים, שחקרו והרחיבו את אוצר המילים לתחומים שלא נדונו בוייטנאמית בעבר, כך שהשיטה תרמה לסגירת הפער משפות אחרות שנחשבו בעבר לעליונות. באופן מוזר, דווקא השיטה ששורשיה היו הרחוקים ביותר מוייטנאם – מבחינה דתית, תרבותית ולשונית – היא הראשונה שהפכה את שפת העם לשפה הנחשבת ביותר. כמו תמיד, להיסטוריה יש תכניות משלה.

פוסטים קשורים:
- ארץ לא נודעת

מוזיקה ויטנאמית-אמריקאית

לפני שנים מספר הגיעה לארץ משלחת עיתונאים מויטנאם שסיקרה את המציאות הפוליטית בישראל ונפגשה גם עם בני הקהילה הויטנאמית בישראל. היות שאבי הוא אחד הנציגים הבולטים של בני הקהילה בארץ, הזמינו גם אותי להיפגש איתם. המראיינים, נציגים מכמה מהעיתונים הגדולים בויטנאם, היו משועשעים לשמוע את שעטנז השפות שבפי. בכתבות שפרסמו אחר כך, הם כתבו שעניתי להם על שאלותיהם בתערובת של ויטנאמית, מתובלת בעברית ואנגלית. אמי רצתה לקבור את עצמה מבושה.

אבל אני לא היחידה! ילדי ויקיאו ברחבי העולם מדברים בשעטנז שפות. לא רק זאת, אלא שהם כבר לא מתביישים בזאת. בארצות הברית בתוכניות טלויזיה מקומיות של בניה הקהילה באורנג' קאונטי מדברים בויטנאמית ואנגלית לסירוגין. זמרים ויוצרים ויטנאמים אמריקאיים שהפכו פופולאריים ברחבי העולם הויטנאמי מחדירים את סגנון הדיבור (אוקי, בסדר, קלוקל) גם לויטנאם עצמה. כך יצא שבגלישה באתרים ויטנאמים, הגעתי לשמוע את השיר הבא:

זהו שיר פופ עכשווי שעושה כבוד לשיר מוכר אחר בויטנאמית, אלא ששדה הפעולה השתנה. משדות האורז המוריקים שבהם מתנהל השיר המקורי והתמים יחסית, עברנו לאמריקה המודרנית, לסצינת הפיק אפ הקליפורנית. הוידאוקליפ הרשמי של Em So Dep מזכיר וידאוקליפים של ראפרים אמריקאים שחורים רבים, אלא שכאן הזמר אנטוניוס מקסימוס (מה? מה) הוא אסייאתי עם שיער ורוד (מה? מה). אל דאגה, יש לו חברים היספאנים בחבורה. תת התרבות העבריינית מפציעה כאן לשניה, אלא שבסופו של דבר הבחור שזוכה בבחורה הוא החנון האסייתי עם המשקפיים. קלישאה, אבל כזו שמשקפת את המציאות בקרב הויטנאמים-אמריקאים בארצות הברית ושאיפותיהם החברתיות.

המילים של השיר עצמו, מביכות עד כדי כך שרציתי לסגור את המחשב מרוב בושה, אבל השליחות מחייבת! למענכם הקרבתי עצמי והאזנתי לשיר שאמר דברים כמו: Này em ơi why you so đẹp đẹp đẹp? I can be your "anh" and you can be my "em". תרגום? חופשי: אחותי, למה את כל כך יפה יפה יפה? אוכל להיות שלך ואת תוכלי להיות שלי. אחר כך זה ממשיך: כל מה שתרצי, אקנה לך, כי... אחותי, למה את כל כך יפה יפה יפה?

ועכשיו הסבר קטן: בשפה הוייטנאמית קיים ביטוי האומר "אנחנו שנינו מאותו השק", משמע – כולנו אחים. כל הוייטנאמים אחים זה לזה. ביחסים בין אנשים, פונים הוייטנאמים זה אל זה כאל בני משפחה, אפילו אם אינם מכירים האחד את השני. הדובר הויטנאמי לא ידבר על עצמו כעל "אני", אלא ביחס לנמען. כלומר: הוא יהיה אח, בן, דוד, אב, סב וכיו"ב. שני בני זוג יפנו זה אל זו בתואר "אח" (Anh) ו-"אחות" (Em). האישה היא לעולם "אחות" והגבר הוא לעולם "אח" זו לזה גם במסגרת הנישואין.

בשפה המדוברת בויטנאם פניה לגבר כאל Anh ופניה לאישה כאל Em היא מקובלת ואפילו מכובדת, לעומת זאת, בין בני נוער וילדי ויקיאו הרשמיות הזו לא קיימת, ובהשפעת השפות המערביות, מקובל בין הצעירים לפנות לבני גילך בתארים "אתה" ו-"את". שיר הפופ הויטנאמי ששמענו זה עתה מחזיר את הפניות "אח" ו-"אחות" לחיים, אבל בצילום הוידאוקליפ במועדון הלילה נוסף לו טוויסט מיני אינטימי, סליזי אפילו, שלאורך השנים, התקיים רק בין גברים גסים ונשים מזדמנות, ואילו היום בסלנג הויקיאו הצעירים, הפך לפניה מאוד מקובלת. למעשה, זהו מרד על מרד על מרד נעורים. כך השיר משלב בין אנגלית לויטנאמית, אך גם בין מסורת לחידוש. 

עד כאן. להתראות בפוסט הבא.