תמונות של ויטנאם מראשית המאה ה-20

היסטוריה ויטנאמית: הליידי צי'או (Bà Triệu)

אחת הנשים הנערצות בהיסטוריה הויטנאמית היא הליידי צי'או (Bà Triệu), הז'אן ד'ארק של הוייטנאמים. סיפורה מתחיל תחת הכיבוש הסיני במאה ה-3 לספירה. נערה צעירה בורחת מחיי הכפר הפשוטים אל הג'ונגלים וחיה שם כשהיא אוספת סביבה צבא של לוחמים עזים. תחת הנהגתה הם פושטים על הערים מסביב ונלחמים בכובשים הסיניים. מספרים כי אחיה ניסה לשכנע אותה להפסיק מחיי האלימות ולחזור הביתה, אבל ליידי צ'יאו ענתה לו שהיא מעדיפה לרכב על ענני סערה, להרוג מפלצות ים ולהלחם בכובשים מאשר להיות אשת איש. האגדות מספרות שהיתה נפילה (למעלה משני מטרים) יפיפייה נועזת עם חזה בעל שלושה שדיים, שרכבה על גבי פילים אל מלחמותיה. 

נערות ויטנאמיות צעירות רבות נוהגות להתחפש לליידי צ'יאו (בה צ'יאו) במשחקי תחפושות. הן רואות בה דמות לחיקוי. אמיצה, עצמאית, לוחמת שאינה נכנעת למוסכמות חברתיות, ובתרבות הגיקים הויטנאמית היא שולטת במשחקי מחשב, קומיקס, תרבות פופולארית ועוד.

מדי שנה, בחודש אפריל, נערך במקדש על שמה פסטיבל המושך אליו אלפי חוגגים. בפסטיבל, הנפתח בצעדה צבעונית עם בובות דרקונים ופילים הסרים למרגלות האישה-אלה, נותנים כבוד למבוגרות שבקהל, מעלים מנחה לגיבורה הבתולה, רוקדים ושרים. 

פוסטים מעניינים אחרים:

מקומות מדהימים בויטנאם: גשר הדרקון בדאנאנג
נשיונל ג'יאוגרפיק מבקר בויטנאם
נתגלתה בויטנאם המערה הגדולה בעולם

זוללים עם החיים והמתים: אוכל בפולחן רוחות האבות בווייטנאם

פולחן רוחות האבות הוא הפרקטיקה הדתית הנפוצה ביותר בווייטנאם. בלב הטקס עומדת ארוחה גדולה שבה משתתפים כל בני המשפחה – החיים והמתים. בארוחה מוגשים תמיד מאכלים מסוימים בסדר קבוע. רוצים ללמוד עוד על הנושא? פרופ’ ניר אביאלי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון, ישא הרצאה פתוחה לקהל במכון וייצמן. 

ההרצאה תעסוק במבנה הארוחה, במשמעותן של המנות ובאופן שבו האירועים הקולינריים האלה משקפים את הסדר החברתי והקוסמולוגי בווייטנאם.

מועד ההרצאה: 20 באפריל 2015

פרטים נוספים באתר מכון וייצמן

תמונות צבע של הוצ'ימין

פעמים רבות אנחנו מראים לכם תמונות של הוצ'ימין בשחור לבן, אבל יש גם תמונות בצבע! 

פוסטר ממלחמת ויטנאם: ניקסון חייב לשלם חובו מיד!

פוסטר ממלחמת ויטנאם: ניקסון חייב לשלם חובו מיד!

רקע היסטורי:

ויקיפדיה: ניקסון הבטיח "שלום עם כבוד" וטען ל"תוכנית סודית" שתסיים את המלחמה. בפועל לא הייתה לו כל תוכנית כזו. בשנת 1969 ביקר ניקסון בדרום וייטנאם, נפגש עם הנשיא נגוין ון תיו ועם מפקדי צבא ארצות הברית. ניקסון, בעצה אחת עם היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר החליטו על מדיניות שכונתה 'וייטנאמיזציה'. עיקרי התוכנית היו הגברת המעורבות של צבא דרום וייטנאם בלחימה באמצעות אימונו וחימושו באופן מסיבי על-מנת לאפשר החזרת חיילים אמריקאים לביתם. השבת החיילים הביתה הייתה אמורה לספק לניקסון תמיכה ציבורית רחבה - אך הווייטנאמיזציה נכשלה כישלון חרוץ. בלית ברירה נאלץ ניקסון להחזיר חיילים (למרות התנגדות הצבא) וכדי לשמור על מראית עין של הישגים במלחמה הורה על הפצצות מסיביות בקנה מידה עצום של צפון וייטנאם וקמבודיה (צבא צפון וייטנאם העביר אספקה לדרום דרך קמבודיה). מערכת ההפצצות כנגד קמבודיה הורחבה גם ללאוס ב-1969, על מנת להשמיד בסיסים של "החזית הלאומית לשחרור וייטנאם" שפעלו מאדמותיהן. למרות שהיו בלתי יעילות מבחינה צבאית, ההפצצות הרגו מאות אלפי אזרחים בלאוס וקמבודיה. כאשר הורה על ההפצצות ניקסון הבין כי הוא מרחיב את המלחמה לשטחה של קמבודיה שהייתה עד אז נייטרלית. פרטים על ההפצצה נשמרו בסוד אף ממזכיר המדינה ויליאם רוג'רס ומראשי המטות המשולבים. בפועל גרמה ההפצצה לתגובת שרשרת שהחלה את אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות האנושות - עליית משטרו של פול פוט בקמבודיה, אשר השמיד מיליוני קמבודים חפים מפשע. ההפצצות גרמו להורדת המשטר המלוכני של הנסיך נורודום סיהאנוק, ועליית הדיקטטור הימני לון נול במקומו. החל אי סדר ברחבי המדינה, אשר גרם לרבים מאוכלוסיית האיכרים לפנות אל תנועת הקמר רוז', בראשות פול פוט. תנועה זו שהתיימרה להיות תנועה מאואיסטית לאומית ומהפכנית, הייתה למעשה תחת שליטתו של אינטלקטואל אשר ניסה בפועל בליל של תאוריות, שעיקרן העברת האינטליגנציה למחנות עבודה בכפר. התוצאה הייתה 1.7 מיליון קמבודים שנרצחו על ידי המשטר על לא עוול בכפם. כאשר הבינו בממשל ניקסון כי לא ניתן יהיה לנצח במלחמה, הפחית ניקסון את מספר החיילים של ארצות הברית המשרתים בווייטנאם ופתח בשיחות שלום עם צפון וייטנאם. לאחר ארבע שנים נוספות של שפיכות דמים הושג הסכם שלום אשר היה בפועל כניעה אמריקאית. צבא ארצות הברית נטש את אדמת וייטנאם תוך השארת המערכה לצבא דרום וייטנאם, דבר שהתפרש ככניעה. מיד עם עזיבת צבא ארצות הברית כבש צבא צפון וייטנאם את דרום וייטנאם.

מה בפוסטר?

ויטנאם. כפר הרוס. שלט שבור מכריז על שם הכפר: בן וין (Benh Vien). אישה ויטנאמית אוחזת בגופת תינוקה המת ואגרופה מונף אל על. מהשמיים נופל טיל שעליו מופיעות פניו של ניקסון. האישה זועקת לשמיים ודורשת נקמה. הכיתוב מוסר דבריה: ניקסון חייב לשלם חובו מיד! 

פרשנות:

בן וין הוא כפר שניזוק מאוד במהלך מלחמת ויטנאם מההפצצות של אגנט אורנג' שעליהן הורה ניקסון. ויקיפדיה: אייג'נט אורנג' (באנגלית: Agent Orange; בתרגום חופשי: "הסוכן כתום") הוא שם הקוד לחומר מנשיר וקוטל צמחים אשר שימש את צבא ארצות הברית במסגרת מבצע רנץ' האנד (Ranch Hand) במלחמת וייטנאם בין השנים 1961 ל-1971 במטרה למנוע מהווייטקונג מקומות מחסה ומזון. לפי הערכת וייטנאם, כ-400,000 איש מתו או הפכו נכים כתוצאה מהשימוש בקוטלי צמחים, 500,000 ילדים נולדו עם מומים ושני מיליון סבלו מסרטן או מחלות אחרות. מומחים רבים באותה העת, בהם ארתור גלסטון, הביולוג אשר פיתח וחקר את TCDD, התנגדו לסוג זה של לוחמה כימית, עקב חששות להשפעות לוואי לאדם ולסביבה כתוצאה מריסוס נרחב וחסר הבחנה. עוד ב-1966 הועלו באו"ם האשמות כלפי ארצות הברית על הפרת אמנות ז'נבה, האוסרות על שימוש בנשק כימי וביולוגי. 

האישה הויטנאמית דורשת שניקסון ישלם על המוות ועל הסבל שגרם.

עוד על הסוכן הכתום:

ההפצצות גרמו לנזק מתמשך שתוצאותיו נראות גם כיום, עשרות שנים לאחר המלחמה! בראיין דורסל מהדיילי מייל מביא צילומים עכשוויים מויטנאם של נפגעי האג'נט אורנג' (לכתבה בדיילי מייל):

כתבת וידאו על אג'נט אורנג':

וואלה: הגנרל האגדי "נפוליאון האדום" מת בגיל 102

בוייטנאם מת הגנרל וו-נגוין גיאפ (Vo Nguyen Giap), שכונה "נפוליאון האדום" והיה אחראי לתבוסתן של צרפת וארצות הברית בקרבות שהתחוללו בשטח ארצו. הוא הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 102. הגנרל גיאפ הפך עוד בחייו לאגדה מהלכת, ומעמדו בוייטנאם נפל רק מזה של מנהיג המהפכה הו-צ'י מין. "כניעה אינה קיימת במילון שלי", נהג לומר. לדבריו, לכל צבא הלוחם למען חופש "הייתה האנרגיה היצירתית להשיג דברים שיריביו לא יכלו לצפות או לדמיין". תומכיו טענו שיכולתו האסטרטגית והטקטיקה המתוחכמת שלו הביאו לו את ניצחונותיו המפורסמים נגד צבאות מערביים, שהיו בעלי משאבים רבים ביחס לאלו של צבא האיכרים של וייטנאם. מנגד, מבקריו ראו בו גנרל אכזרי שמוכן לספוג אבידות מרובות בקרב כוחותיו.

היסטוריונים מסכימים כי ההשפלה הוייטנאמית של הצבא הצרפתי בקרב דיאן ביאן פו בשנת 1954 הביאה במידה רבה לקצה של האימפריה הקולוניאליסטית השנייה בגודלה בעולם, אך גם היה לה חלק בסיום הקולוניאליזם בעולם כולו. 20 שנים מאוחר יותר, גיאפ הניס את הצבא האמריקני מוייטנאם הדרומית. ניצחון זה סימן את תחילתו של השלטון הקומוניסטי במדינה, שנמשך כבר 38 שנים.

גיאפ מת בנסיבות טבעיות לאחר שהאושפז בשנים האחרונות בבית חולים צבאי בהאנוי. הוא נולד בשנת 1911 למשפחת איכרים במרכז וייטנאם, ונאסר בגיל 18 על ידי הצרפתים בשל פעילותו הקומוניסטית. כששוחרר, השלים תואר ראשון באוניברסיטת האנוי ולאחר מכן היה שותף להתנגדות לכיבוש היפני בזמן מלחמת העולם השנייה ולחם בצרפתים שחזרו לשלוט באזור לאחר המלחמה. אשתו הראשונה מתה בכלא הצרפתי ב-1943. הוא התחתן מחדש, והביא שלוש בנות ושני בנים, אחד מהם נקרא וו-דיאן ביאן, על שם הקרב בו נוצחו הצרפתים.

על מיליוני הוייטנאמים שנהרגו במלחמות אלו אמר גיאפ בראיון: "הייתי שולח בשמחה חמש או עשר מיליון, אם זה מה שהיה צריך כדי להיפטר מהזרים בארצנו ולהרוויח את החופש שלנו". בשנותיו האחרונות עמד בראש ועדות ממשלתיות בנושאי מדע, טכנולוגיה ותכנון ילודה.

לינקים קשורים:

לידיעה בוואלה

לידיעה ב-BBC

קומיקס נגד מלחמת ויטנאם

הארץ: מת רוברט מקנמרה

כובעים, תסרוקות וכיסויי ראש ויטנאמים

בהמשך לפוסטים הקודמים, אנו מעלים כאן את האיור הנפלא של מאיירת צעירה ומוכשרת בשם לילסויקה לכובעים, תסרוקות וכובעי ראש ויטנאמיים לאורך השנים:

 

האחיות טרונג - נשים לוחמות

בהיסטוריה הויטנאמית שמור מקום של כבוד לנשים. האחיות טרונג הינן גיבורות לאומיות ומקומן בקאנון התרבותי לא נופל מזה של גיבורים אחרים ממין זכר. האחיות טרונג נולדו בצפון ויטנאם למשפחת שליטים ועל כן רכשו הכשרה בלוחמה וקרב. הן גדלו בתקופה בה ויטנאם נשלטה על ידי יריבתה מצפון, סין. לאחר שבעלה של אחת האחיות נרצח על ידי הסינים, בעקבות סירובו להגדלת  שיעור המס על הויטנאמים, יצאו האחיות למסע נקמה ושחרור העם הויטנאמי. הן גייסו 80,000 לוחמים, ביניהם 24 נשים שכהנו במפקדות צבאיות (אמא שלהן הייתה אחת מהמפקדות). ככל שהתקדמו הקרבות והבנות דחקו את שלטון החאן הסיני צפונה, הצטרפו עוד ועוד לוחמים ויטנאמים לשורותיהן. הן כבשו בחזרה מידי הסינים 65 ערים ושחררו אותן. את האזורים המשוחררים אחדו לממלכה אחת ושלטו עליה כמלכות אחיות. סופו של הסיפור הוא סוף טרגי. שלטונן של האחיות לא ארך זמן רב. שלוש שנים לאחר מכן חזרו הסינים בכוח גדול, ולויטנאמים לא היה מספיק כוח אדם להדוף את המתקפה. האחיות טרונג התאבדו והסינים שלטו בויטנאם למשך 247 שנים נוספות. 

המכתב הדיפלומטי הראשון מויטנאם ליפן

מוזיאון יפני מצא מכתב שהוא ככל הנראה המכתב הדיפלומטי הראשון שנשלח מוייטנאם ליפן. המכתב מבטא רצון חזק לקשירת קשרי מסחר עם יפן. המכתב נכתב ב -21 במארס 1591, בתקופת שלטונו של המלך הויטנאמי לה טונג. הכותב היה ככל הנראה בכיר בממלכת נאם. המכתב נמצא בחנות ספרים עתיקים בקיוטו, הבירה הקיסרית של יפן. סוכנות הידיעות של ויטנאם ציטט את המוזיאון ומסר שהסגנון של המכתב והחותמת שלה דומה למכתבים אחרים שנשלחו מויטנאם ליפן. יפן הקיסרית קיבל כעשרים מכתבים דיפלומטיים (ידועים) שנשלחו מויטנאם, כשהמכתב הקדום ביותר נשלחה לשוגון טוקוגאווה אייאסו של תקופת אדו בשנת 1601.

לינקים קשורים:

- לידיעה המקורית והמלאה (אנגלית)

- קשרי יפן-ויטנאם למן המאה ה-16