מפגש עם הנספח הכלכלי הישראלי בויטנאם

משרד הכלכלה מזמין אתכם לשולחן עגול: שוק מוצרי הצריכה בויטנאם.

מועד ומקום:

יום ד' 7.1.15 , בין השעות: 09:00 – 12:00, במכון היצוא, בית התעשייה, רחוב המרד 29, תל-אביב, אולם ההרצאות בקומה 5.

בתוכנית:

08:30 – 09:00

התכנסות והרשמה

09:00 – 09:15

דברי פתיחה

גב' דפנה שטרנפלד, סמנכ"ל ומנהלת חטיבת מוצרי צריכה, מכון היצוא

09:15 – 09:45

סקירה כלכלית על ויטנאם ועל מדינות ASEAN

גב' אפרת בן יחזקאל, מנהלת המחלקה הכלכלית מכון היצוא

09:45 – 10:15

• סקירה על תחום מוצרי הצריכה בויטנאם

• טיפים לעסקים בויטנאם

• רגולציה

מר צפריר אסף, נספח כלכלי בויטנאם

10:15 – 10:30

תכנית "כסף חכם" של משרד הכלכלה

מר רן יחזקאל, ראש המחלקה לכלי סיוע תעשיה, משרד הכלכלה

10:30 – 12:00

פגישות אישיות עם מר צפריר אסף, נספח כלכלי בויטנאם

מנחה: גב' דפנה שטרנפלד, סמנכ"ל ומנהלת חטיבת מוצרי צריכה, מכון היצוא

דמי השתתפות

לחברי מכון היצוא: ללא תשלום

לשאינם חברים: 150 ₪

ההשתתפות מותנית בתשלום מראש. לא יתקבלו כתבי התחייבויות.

ההרשמה:

המרכז ללימודי יצוא וסחר בין-לאומי, טלפון: 03-5142819/845/867/829 או פקס: 03-5142984.

משרד הכלכלה: מותר לייצא מזון מישראל לויטנאם

משרד הכלכלה פרסם:

ישראל ווייטנאם עורכות עתה את הסקר המקדים לקראת משא ומתן על הסכם סחר. חתימת הסכם כזה בעתיד תהפוך את המוצרים הישראלים לאטרקטיביים יותר בוייטנאם ותאפשר לחברות ישראליות להתחרות כשוות עם חברות זרות, שייהנו מהסכמי סחר נוספים, שוייטנאם מקדמת כיום.

לאחרונה, נכנסה ישראל לרשימת המדינות להן מותר לייצא מוצרי מזון מהצומח לוייטנאם. לאישור זה חשיבות קריטית עבור יצרני מזון וחומרי גלם. בתוך כך, קבלתו ממחישה את יכולתה של הנספחות המסחרית לסייע לחברות בהתמודדות עם הבירוקרטיה הוייטנאמית הסבוכה.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

כלכלת ויטנאם ויחסי הסחר שלה עם ישראל

אגף הכלכלה של המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה כלכלי פרסם את הסקירה הכלכלית: כלכלת ויטנאם ויחסי הסחר שלה עם ישראל (נובמבר 2011) ובו הוא כותב:

"למשק הוייטנאמי פוטנציאל צמיחה גדול ועקבי בשנים הבאות. צמיחת המשק דורשת שדרוג משמעותי בתשתיות ובשירותים הציבוריים. המשק זקוק נואשות לטכנולוגיות מתקדמות בענפים רבים, כגון: טכנולוגיות חקלאיות, טלקומוניקציה, IT, שירותים רפואיים, איכות סביבה, תשתיות מים לערים, לחקלאות ולתעשייה, אבטחה ובטיחות, ועוד. בתחומים אלו למשק הישראלי יתרון יחסי וידע  ,רב שיכול לתרום לפיתוח המשק הוייטנאמי וליחסים בין המדינות. ההכנסה הנמוכה לנפש בוייטנאם הינה חסרון בכל הנוגע לכח הקנייה המקומי, אך טומנת פוטנציאל גדול לצמיחה העתידית. בשנים האחרונות, טרם המשבר, היינו עדים לצמיחה של למעלה מ-8% בממוצע לשנה, כשבשונה מרוב כלכלות העולם שמרה וייטנאם על צמיחה עקבית גם בשנות המשבר".

המסמך מכיל מידע על צריכה פרטית בויטנאם, הכנסה, בעיות במשק הויטנאמי (אינפלציה), והוא מצטט מחקרים אחרונים (למשל מתוך האקונומיסט - אבל מבלי לתת לו קרדיט) הנוגעים בהתפתחויות כלכליות אחרונות. היתרון של המסמך הוא לא בעדכניותו (הוא מעודכן ל-2011), אלא בנגישותו לקורא הישראלי. המסמך כולו בעברית ברורה ובסך הכל הוא מקיף ומכיל נתונים מעניינים.

להורדת המסמך במלואו לחצו כאן.

גלובס: ויטנאם הופכת למעצמת קפה בינלאומית

גלובס מדווח: "ויטנאם הופכת למעצמת קפה בינלאומית. כמעט בלי שאף אחד הרגיש הפכה וייטנאם ליצואנית קפה מס' 3 בעולם. אשתקד היא עברה את אינדונזיה, %22 מהתוצרת היא מייצאת לארה"ב, חברות רב-לאומיות כמו נסטלה, קבוצת ניומן, סוקאפינה וקארגיל משווקות קפה וייטנאמי למעל ל-40 מדינות נוספות".

"קולוניאליסטים צרפתים הביאו את פולי הקפה לווייטנאם לפני מאה שנה, אבל המדינה הפכה למעצמה יצרנית רק מ-1991. "באותה שנה הופסק הסיוע מבריה"מ, ולכן ערכנו 'אסיפת עם' ואמרנו לעובדים ולקואופרטיבים החקלאיים שהם יכולים לקבל חוות פרטיות", אומר ד"ר פהאן קואוק סאנג, מנהל המכון למחקר קפה בווייטנאם. לאחר שנוסו מספר אפשרויות כמו אגוזי קשיו וקקאו, שבו הרשויות ובחנו את נושא הקפה. הסוחרים קיבלו פטור מהחובה לקבל היתרי יצוא. התפוקה עלתה בצורה דרמטית".

"בעזרת מעט כספים לזרעים שנתנה הממשלה, הצליחה החקלאות הקפיטליסטית הרבה מעבר לחלומותיה הפרועים ביותר של הממשלה. "אני זוכר שחשבתי שזה חלום באספמיה, כאשר פקיד של ממשלת וייטנאם אמר לי ב-1992, שהמדינה מתכננת להכפיל את ייצור הקפה בשנת 2000 ל-200 אלף טון", אומר טקאקי אואנו, סוחר קפה שמנהל את משרדיה של איטוצ'ו, חברת סחר יפאנית, בהו צ'י מין סיטי. וייטנאם תגיע, ככל הנראה, ל-500 אלף עד שנת אלפיים. הבצורת בברזיל ב-1994 וב-1995 האיצה את הייצור בעקבות עליות מחירים מרקיעות שחקים".

"וייטנאם מייצאת עתה %22 מהקפה שלה לארה"ב. חברות רב-לאומיות כמו נסטלה, קבוצת ניומן, סוקאפינה וקארגיל משווקות קפה וייטנאמי למעל ל-40 מדינות נוספות. וייטנאם עומדת להתחיל לייצא בקרוב כמויות גדולות של קפה באיכות גבוהה. בעזרת סיוע מצרפת, הופך עתה שטח של 100 אלף הקטאר, בעיקר בצפון איזור ההרים, לחוות ערביקה. היבול הראשון בהיקף גדול יהיה בשנת 2001".

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן.

נשיא ויטנאם לפרס: להכפיל את הסחר עם ישראל

לאחרונה ביקר הנשיא פרס בויטנאם. הנשיא פרס נסע לויטנאם עם משלחת של כשלושים אנשי עסקים בכירים מישראל. הם דנו באפשרויות חיזוק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

ידיעות אחרונות דיווח: "בואו להשקיע בויטנאם וליהנות מפירות הצמיחה ומתנאים נוחים" - כך אמר נשיא ויטנאם צ'ונג טאן-סאנג שמארח את נשיא מדינת ישראל. שני האישים הכריזו על שדרוג היחסים המדיניים והכלכליים בין המדינות".

"על פי נתוני מכון הייצוא, היקף הייצוא הישראלי לוייטנאם שולש בשנתיים האחרונות והגיע בתחילת 2011 ל-250 מיליון דולר (בעיקר מינרלים, מוצרים כימיים ותקשורת). הייבוא מוייטנאם עמד ב-2010 על 131.9 (בעיקר בעלי חיים, חקלאות, מזון, טקסטיל והנעלה). תל"ג וייטנאם ב-2010 על 103 מיליארד דולר וכ-3,100 דולר לנפש. בסוף העשור הקודם הציגה וייטנאם שיעורי צמיחה שנתיים ממוצעים של 8%.יעד הצמיחה שהוצב על ידי הממשלה לשנת 2011 עומד על 7.5%."

תמונה: הנשיא פרס בויטנאם. מקור: לשכת העיתונות הממשלתית

לידיעה המלאה לחצו כאן.

סקירה כלכלית - ויטנאם 2010

המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי פרסם במרץ האחרון דו"ח המסקר את כלכלת ויטנאם ויחסי הסחר שלה עם ישראל. עיקרי הדו"ח:

הצמיחה במשק הוייטנאמי הסתכמה בשנת 2009 בכ- 5.3% זאת לאחר צמיחה של כ- 6.2% בשנת 2008, בהמשך לצמיחה של כ- 8.5% ב- 2007. כלכלת וייטנאם רשמה שיפור אדיר בשנים האחרונות, שיעור הצמיחה השנתי הממוצע מתחילת העשור עומד על למעלה מכ- 7.5%.

השיפור הניכר באינדיקאטורים הכלכלים הינו תודות לרפורמות הכלכליות שהביאו לליברליזציה בשוק המקומי. בצל המשבר בכלכלת העולם ניתן לראות ירידה חדה בצמיחה בשנת 2009, אך שיעורי הצמיחה צפויים להשתפר ולעמוד על כ- 7% בשנים 2010-14.

התוצר לנפש בוייטנאם הוא מהנמוכים במדינות אסיה, במונחי כוח קניה התוצר לנפש הסתכם בשנת 2009 בכ- 2,950 דולר.

התפתחות הסחר בסחורות ישראל - ווייטנאם:

היקף הסחר (יבוא + יצוא) של ישראל מול ווייטנאם הסתכם בשנת 2009 בכ- 189 מיליון דולר, ירידה של כ- 14% לעומת שנה קודמת, בה הסתכם היקף הסחר בכ- 219 מיליון דולר.

מאזן הסחר בסחורות הסתכם בשנת 2009 בעודף מסחרי של כ- 46 מיליון דולר לעומת גרעון מסחרי של כ- 61 מיליון דולר בשנה קודמת, זאת בשל ירידה של כ- 49% ביבוא לכ- 72 מיליון דולר; ביצוא נרשמה עליה של כ- 48% לכ- 117 מיליון דולר.

לאתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי

לקריאת הדו"ח המלא