עוד לא פסה אצלנו רוח ההתנדבות: מאות ישראלים הביעו בימים אלו נכונות לקלוט למשפחותיהם ילדים וגם מבוגרים
מי אמר שכל העם בישראל מתלונן? מי אמר שפסו אצלנו רוח ההתנדבות, שאר הרוח והרצון הטוב? עובדה, רק שידר אייבי נתן קריאה לאימוץ ילדים ויטנאמים ותוך שעות אחדות הגיעו מאות פניות לקלוט הן ילדים והן מבוגרים כחלק מהמשפחה.אמנם אייבי התאכזב מכך שהממשלה אישרה קליטת 100 פליטים בלבד, ועל כן הפסיק את הטיפול בהבאתם. אולם אלה שהביעו רצונם לאמץ ילד, יוכלו לפנות למשרד הקליטה, ונראה שרק חלק קטן מהם יוכלו לממש את רצונם.
כל אלו שכבר פנו בבקשת אימוץ ואלה שעוד יפנו, מתכוונים לכך במלוא הרצינות. מה מביא ישראלים, רובם שכירים, לאמץ ילד זר? מה דוחף אותם לקבל על עצמם טרדות וכאבי ראש? שוחחנו עם אחדים מהם.
ריטה נמש (29) ובעלה מתגוררים עם שתי בנותיהם בדירת שני חדרים בחיפה. הבעל עובד במספנות ישראל, וריטה אומרת עליו שהוא בעל טוב. בני הזוג החליטו שמוטב לטפל בפליט הזקוק לבית במקום להביא ילד חדש לעולם.
אם תקבל ריטה ילד קטן היא מקווה שתסתדר מבחינת השפה, יש לה תוכניות ללמד אותו לדבר ישר עברית. היא אומרת שהביגוד איננו מהווה בעיה, כי ממילא היא מקבלת חבילות מחו"ל. ככה אפשר להסתדר עם 6,000 ל"י נטו. רינה מוסיפה עוד שמאחר והיא עקרת בית, היא יכולה להקדיש את עצמה לחינוך הילדים, כולל הילד אותו תאמץ. למשפחת נמש אין מכונית, אך לבד מזה מובטח לכל פליט קטן בית חם עם כל הלב, כי ריטה מעידה על עצמה שהיא חיה למען המשפחה, ומוכנה לוותר על הכל ובלבד שלילדיה יהיה טוב.
השפה אינה מכשול
סטלה ובנצי פייג מתגוררים בבית פרטי באשדוד. בנצי בן ה-30 עובד במפעל ממשלתי וסטלה בת ה-25 היא עקרת בית. בני הזוג נשואים מזה ארבע שנים ועדיין לא חשבו להגדיל את המשפחה, אך עתה רוצים לאמץ ילד ויטנאמי. בעתיד, מבטיח בנצי להביא לויטנאמי שיאמת, אחים ואחיות נוספים. בנצי מודה שיש קושי לאמץ ילד מארץ זרה, אך כל אימוץ הוא קשה, הוא מדגיש. "ובעצם לגדל את הילד הפרטי שלך גם זה לא בדיוק קל". הוא מבטיח להתגבר, ולא חשוב אם זה יהיה ילד או ילדה ובלבד שהם יהיו מתחת לגיל 5.
במשפחת רבינוביץ מתל אביב מחפשים דווקא ילדה ויטנאמית בגיל הבן שלהם בן ה-13. תקווה רבינוביץ שהיא אם גם לבן גדול יותר, סבורה שהקליטה תהיה קלה יותר אם בנה יעזור לאחותו המאומצת בקשיי השפה והקליטה. לדעתה השפה אינה מכשול, רובם יודעים אנגלית, קיימים אולפנים וזה בכלל לא בעיה. אין למשפחה בעיות כלכליות וגב' רבינוביץ מדגישה שלמרות שהיא עובדת חצי יום בעסק העצמאי שלה ושל בעלה, הרי שהיא נמצאת בבית כל יום בשעה 12 כי היא מאמינה בכך שהאם צריכה להיות בבית כשהילדים חוזרים מבית הספר.
גב' רבינוביץ סיפרה כי הושפעה בעיקר מ"השבוע יומן אירועים" לאחר שראתה ביום שישי את מאות האנשים המצטופפים באוניה ומחכים שמישהו בעולם יהיה מוכן לקלוט אותם. "לראות את הילדים ממש הלב נשבר" - היא מסכמת.
בית חם
שרית ארבל בת ה-21 שמעה את הפנייה של אייבי נתן ומיד התקשרה ל"קול השלום". כבר מזמן חשבה על אימוץ ילד נזקק. למשפחת ארבל המתגוררת ברמת גן אין ילדים עדיין.בני הזוג המשפצים עתה את דירתם מתכוננים לעבור למושב בעתיד. בשלב זה הם עובדים. שרית עובדת במועצה לשווק פרי הדר ואילו בעלה הוא עצמאי.
בני הזוג מעדיפים ילד או ילדה בגיל שלוש. שרית האוהבת ילדים, עבדה בעבר בחינוך, ונפגשה הרבה בילדים ממשפחות הרוסות. מאז חלמה להוציא ילד ממוסד ולהעניק לו בית חם, אולי עתה יזדמן לה? היא מוסיפה כי הרעיון כבש את כל בני משפחתה, כולל אמה, לה שתי בנות צעירות נוספות בבית, השוקלת אף היא לאמץ ילד או ילדה ויטנאמים.
א.ד. (בת ה-33) מערד היא אם לבת בת 11 מבעלה הקודם, וחיה עם חברה לחיים. היא רצתה לאמץ ילדים נוספים אך הרבנות לא אישרה לה מכיוון שאינה נשואה כדת וכדין. א.ד. מתנגדת לחתונה, מסיבות עקרוניות. עתה היא רואה בהזדמנות לאמץ ילדים ויטנאמים, דרך להגדיל את משפחתה. מזה שבוע היא מתלבטת בינה לבין עצמה עם הרעיון, אך היא מודה כי עדיין לא שיתפה בבעיה את חברה לחיים, אם כי היא מאמינה שלא תהיה לו התנגדות.
