‏הצגת רשומות עם תוויות קולנוע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קולנוע. הצג את כל הרשומות

יום שני, יולי 08, 2013

מיקי מאוס נוסע לויטנאם

בסרטון תעמולה נגד מלחמת ויטנאם שיצא בזמנו בארצות הברית רואים את מיקי מאוס חולף על פני שלט הקורא לגיוס. מיקי מתפתה להבטחה "לראות את העולם עם הצבא" ומתגייס לצבא האמריקאי. מיקי מאוס, סמל התמימות האמריקאית, נשלח לויטנאם שמח וטוב לב, חיוך על שפתיו, נשק בידיו.מיקי חוצה סירה את האוקיינוס השקט ומגיע לויטנאם הישר אל אזורי הקרבות. 44 שניות לאחר תחילת הסרט מיקי נפגע על ידי כדור בראשו ונופל אל הקרקע. או מיי גוד, הם ירו במיקי! 


יוצר הסרט לי סאבג, (Lee Savage)
מעצב: מילטון גלסר (Milton Glaser)

יום שלישי, מאי 15, 2012

הקרנה בסינמטק חולון: המסע של ואן

הסרט הדוקומנטרי, המסע של ואן, המתעד את סיפורה של ואן נויין, בת למשפחת ניצולים ויטנאמית שהגיעה לישראל, יוקרן ביום רביעי הקרוב (16.5.2012) בסינמטק חולון (מדיעטק). ההקרנה בשעה 20:30.

לפניכם הטריילר: המסע של ואן



לינקים קשורים:


Airbnb

יום שני, פברואר 27, 2012

סרט: הבת מדנאנג

הסרט זוכה פסטיבל סאנדנס, הבת מדנאנג, מוצג כאן לצפיה ישירה. זהו סרט דוקומנטרי המספר את סיפורה של אם ובתה האמריאסייאתית (אמריקאית-אסייאתית). לאחר מלחמת ויטנאם, מחשש לחיי בתה, שלחה האם את ילדתה לארה"ב, והן מתראות לראשונה לאחר 22 שנה.


לינקים קשורים:

יום שלישי, אוקטובר 12, 2010

מלוכסנים על המסך

בוואלה יס דוקו יש אפשרות לצפות בסרט הדוקומנטרי "מלוכסנים על המסך" (The Slanted Screen). הסרט, באמצעות ראיונות עם שחקנים, אנשי קולנוע, אנשי חינוך וקטעי סרטים, מביא את ההיסטוריה של שחקנים ממוצא אסייתי על המסך הגדול. במאי: ג'ף אדאקי. ארה"ב, 2006.


הטריילר לפניכם:





יום שבת, אוגוסט 21, 2010

ד"ר יעל מונק על "המסע של ואן"

הסרט הדוקומנטרי "המסע של ואן" יוקרן השבוע בטלויזיה הקהילתית בארצות הברית, PBS, במסגרת פסטיבל הסרטים הישראלי, המתיימר להציג בפני הקהל האמריקאי תמונת מצב מורכבת יותר של החיים בישראל. יום שלישי הקרוב בשעה 10 בערב.

ד"ר יעל מונק כתבה על סרטיו של דוקי דרור. במאמרה היא מזכירה גם את "המסע של ואן":

"המסע של ואן" נולד מתוך רעיון של הבמאית והתסריטאית ויולט שיצר ונסוב סביב דמותה של ואן, צעירה וייטנאמית המתגוררת בתל-אביב. ואן היא בת למשפחה שהגיעה לישראל כאשר החליטה המדינה להירתם למאמץ הבינלאומי להצלת אלפי הפליטים וייטנאמיים שברחו מהתופת במולדתם כשהם נדחסים לתוך סירות דייגים השטות לעבר יעד לא ידוע. מדינת ישראל ראתה במעשה זה סיוע הומניטרי מהמדרגה ראשונה שחיזק את דימויה "המערבי" והעמיד אותה בשורה אחת עם שאר הארצות שבחרו לקלוט את מוכי הגורל הוייטנאמיים. עם הגעתם זכו אותם פליטים להיקלטות בארץ, כאשר הם לומדים את השפה העברית ואת התרבות הישראלית.

בין שלל חומרי הארכיון הנדירים המופיעים בסרטו של דרור, נראים אותם פליטים וייטנאמיים מדקלמים משפטים שלמים בעברית באולפנים שקודם לכן נועדו לעולים החדשים. איש הערוץ הראשון, צדוק פרינץ, אשר הכין את הסרט "כוונות טובות" בו נראו הימים הראשונים של קהילת הפליטים בשדרות, סיפר לדרור כי נדהם לגלות שהצופים לא ראו את האירוניה שבסיטואציה המופרכת בה וייטנאמיים שוברים את שיניהם בעברית. חומרי הארכיון האלה המופיעים היום ב"מסע של ואן" מלמדים משהו על עמדתה של ישראל בזמן הושטת אותו הסיוע ההומניטרי, הניסיון להעניק לאותם פליטים מעמד דומה אך שונה מזה של העולים החדשים באותן שנים. אבל בניגוד לרבים מהעולים אשר הגיעו בשנות השמונים, השונות שלהם לבשה אופי אחר ולא ניתן היה שלא להבחין בעיניים המלוכסנות ובמבטא הכבד שאפיין את הפליטים. כך גם אביה של ואן: עשרים שנה בארץ, אב לילדים שנולדו כאן, בת ששירתה בצה"ל וכותבת את יומניה בעברית, אך ממשיך לעבוד במסעדה סינית כשהוא משוחח בעברית משובשת עם בעל הבית הישראלי.

מה אופייה של הזרות הזאת שנחרטת בגוף, שואל דוקי דרור בסרטו? את דבריו מגבות גם המילים שואן כותבת ביומנה: הרצון להפוך ביום מן הימים לישראלית לכל דבר, מבלי שישאלו אותה על מקור עיניה המלוכסנות.

מציאות הסרט מופרת בבת אחת כאשר עשרים שנה לאחר הגעתו ארצה, האב מחליט לערוך ביקור מולדת. סיבות רבות יש לביקור זה: ראשית העובדה שאדמות המשפחה נותרו שם עם הימלטותם מהמלחמה ויתכן שהגיע הזמן לתבוע חזרה את האדמה. שנית, החשש הגובר למראה בנותיו המתרחקות מהשפה והתרבות הוייטנאמית, והחשש עוד יותר גדול שביום מן הימים יהפכו לעקורות בדיוק כמוהו בעשרים השנים האחרונות. מורכבות הסיטואציה הזו באה היטב לידי ביטוי בסצינה בה משחקת צעירת הבנות בגינה ציבורית עם ג'מילה חברתה הערביה מהכיתה שם משחקת גם קבוצת בני עולים מרוסיה. על אף העובדה שהשתיים משוחחות ביניהן בעברית, זרותן לכל הסובב אותן זועקת לשמים. ועדיין זרותה של הילדה הוייטנאמית גדולה יותר, ולכן גם מאיימת יותר.

הבמאי דוקי דרור והצלם פיליפ בלאיש (שעבד עם דרור בשלושת הסרטים האחרונים שלו) מלווים את האב במסעו לוייטנאם, כשהם נחשפים לנופים פראים ועוצרי נשימה של אותה מדינה. יחד עם האב הנרגש הם מפלסים את דרכם לעיירת הולדתו. כמו פליקס מזרחי ב"טקאסים", גם אביה של ואן מזהה את ביתו ומעלה זיכרונות בפני בני משפחתו שנותרו שם ובפני צוות הסרט. במקביל הוא רושם ביומנו רשמי מסע: כמעט כל אחת מהתחנות בדרכו מעלות בו זיכרונות עבר. ואילו הסרט מעמת את הרשומות עם חומרים ארכיוניים המלחמה בוייטנאם החופפים באופן מדויק את הנאמר. מסתבר שמוצאם של חומרים אלה בקלטות הקריוקי ששומרים בפליטים הוייטנאמיים בארץ, מעין מארז ויזואלי של תולדות מולדתם האבודה.

ככל האב מתקדם במסע הוא מגלה שהשבת אדמותיו אינה עניין של מה בכך: עם חילופי השלטונות נמכרו האדמות לידיים אחרות ועכשיו עליו להוכיח את בעלותו. בנקודה זו הוא מחליט לצרף אליו את ואן, בתו האסרטיבית המצטרפת אליו לעיירה בלבוש אירופאי המסגיר את זרותה למקום. המפגש אינו פשוט כלל וכלל. בני המשפחה שנותרו במקום אמנם מחבקים אותה בחום אך מהר מאד מתגלים הבדלי המנטאליות. עשרים שנה בארץ אחרת הוא כבר עניין של חניכה שונה. נחישותה של הבת מוליכה את האב לדמויות ולמקומות שונים ברחבי אזור מגוריהם, ולאט לאט מתחוורת ההכרה בדבר אי היכולת לחזור. ביטחונה של ואן מתערער ובסופו של דבר מחליטים האב ובתו לשוב לארץ, כשהם מכירים בכישלון להשיב לעצמם את מה שהיה פעם שלהם.

שוב מומחזת הטרגדיה של העקורים: וייטנאם, ארץ הולדתם של השניים, לא הותירה מקום להולכים. האדמות לא יחזרו להיות בבעלות המשפחה אך לפחות הבת הבכורה זכתה לראות את מולדתה ולחוש את המרחק שנפער בינה לבין אדמת הולדתה. ואן ואביה וחוזרים ארצה, כל אחד מהם רושם ביומנו את רשמי המסע למולדת וכך הם משלימים עם גורל שגזר עליהם להיות רחוקים מאדמתם ומאנשיהם והפך אותם זרים למולדתם.


יום שני, נובמבר 10, 2008

גוד שאבעס ויטנאם




הטריילר לסרט "גוד שבעס ויטנאם" של עידו ויעל זאנד, המתאר את חוויותיהם של הרב מנחם הרטמן ואשתו יהודית שנשלחו לויטנאם להקים בית חב"ד בסייגון, בנוסח בתי חב"ד שכבר קיימים במדינות אסיה אחרות, תאילנד והודו לדוגמא. מטרת שליחותם של השניים "קירוב יהודי ויטנאם למסורת ישראל. אולם היהודים היחידים שם, למעט מטיילים אקראים, הם חילונים אשר רבים מהם אף נשואים לנשים ויטנאמיות. על הזוג להתמודד עם בדידות, רעב, ועם מפגש עם עולם שונה לחלוטין מזה שהכירו. כל זה קורה כשאר במקביל הם מנסים לארגן, בפעם הראשונה על אדמת ויטנאם, חגיגות ראש שנה כהלכתו".
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...