האמנית סובוי מאתגרת את השלטון הקומוניסטי בארצה ושרה על נושאים לא מקובלים. הפופולאריות שלה מעידה על רצונם של מיליונים להיפתח למערב.
היא מוכרת כמלכת ההיפ-הופ של וייטנאם, אמנית חסרת עכבות המעבירה באמצעות ראפ מסרים מוצפנים על משפחה, אהבה, לחצים חברתיים וסמים לא חוקיים, במדינה שבה השלטונות פוקחים עין בקביעות על אמנים.
אבל סובוי בת ה־23, מתריסה נגדם. הראפרית המצליחה הראשונה במדינה זו, שבה 92 מיליון תושבים, אומרת שהיא חושבת כל הזמן על הצנזורה ועל איך לעקוף אותה. “זה עניין גדול פה אם אומרים משהו רע (על הממשלה) כי אחר כך עלולים אולי פשוט להיעלם”, אומרת הזמרת הקטנטונת בבית קפה בלב הו צ’י מין סיטי. “ברור שאי אפשר לומר את הדברים ישירות, אנחנו עדיין חוששים לדבר בגלוי של הממשלה ועל הפוליטיקה ומעמידים פנים שזה שיר אהבה, אבל צריך לקרוא בין השורות, אחרת יחרימו אותך”.
סובוי, שנולדה כהנג לאם טראנג אן למשפחה ממעמד הביניים בהו צ’י מין סיטי, החלה לשיר בלהקת נו מטאל מחתרתית כשהיתה בת 17; אז גילתה את סגנונות הראפ השונים של לינקין פארק, ויל סמית, מוס דף וראקים. “אף אחד פה לא ידע מה זה ראפ לפני שהתחלתי עם זה”, היא אומרת, “ולכן לא ידעתי איך הציבור בווייטנאם יגיב לזה; באמריקה יש הרבה ראפ, אבל פה התרבות, השפה, הן לא אותו הדבר. לא היו לי דוגמאות שמהן יכולתי לשאוב השראה”.
לכתבה המלאה
