הסטודנטים באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת הו צ'י מין סיטי מארגנים שבוע בינלאומי בוויאטנם בתאריכים 26.02-07.03 ומזמינים סטודנטים מכל העולם להצטרף!
השבוע הבינלאומי כולל סיורים בעיר, יום בישול, טיול לאיזור מיקונג, מסיבות, הרצאות ועוד – וכל זה עם סטודנטים בינלאומיים!
האירוח בוויאטנם יהיה עם משפחות מקומיות מארחות!
השבוע פתוח לסטודנטים מכל הפקולטות.
עלות השבוע: טיסה (ביטולים ושינויים לא באחריות האגודה).
לפני שנים מספר הגיעה לארץ משלחת עיתונאים מויטנאם שסיקרה את המציאות הפוליטית בישראל ונפגשה גם עם בני הקהילה הויטנאמית בישראל. היות שאבי הוא אחד הנציגים הבולטים של בני הקהילה בארץ, הזמינו גם אותי להיפגש איתם. המראיינים, נציגים מכמה מהעיתונים הגדולים בויטנאם, היו משועשעים לשמוע את שעטנז השפות שבפי. בכתבות שפרסמו אחר כך, הם כתבו שעניתי להם על שאלותיהם בתערובת של ויטנאמית, מתובלת בעברית ואנגלית. אמי רצתה לקבור את עצמה מבושה.
אבל אני לא היחידה! ילדי ויקיאו ברחבי העולם מדברים בשעטנז שפות. לא רק זאת, אלא שהם כבר לא מתביישים בזאת. בארצות הברית בתוכניות טלויזיה מקומיות של בניה הקהילה באורנג' קאונטי מדברים בויטנאמית ואנגלית לסירוגין. זמרים ויוצרים ויטנאמים אמריקאיים שהפכו פופולאריים ברחבי העולם הויטנאמי מחדירים את סגנון הדיבור (אוקי, בסדר, קלוקל) גם לויטנאם עצמה. כך יצא שבגלישה באתרים ויטנאמים, הגעתי לשמוע את השיר הבא:
זהו שיר פופ עכשווי שעושה כבוד לשיר מוכר אחר בויטנאמית, אלא ששדה הפעולה השתנה. משדות האורז המוריקים שבהם מתנהל השיר המקורי והתמים יחסית, עברנו לאמריקה המודרנית, לסצינת הפיק אפ הקליפורנית. הוידאוקליפ הרשמי של Em So Dep מזכיר וידאוקליפים של ראפרים אמריקאים שחורים רבים, אלא שכאן הזמר אנטוניוס מקסימוס (מה? מה) הוא אסייאתי עם שיער ורוד (מה? מה). אל דאגה, יש לו חברים היספאנים בחבורה. תת התרבות העבריינית מפציעה כאן לשניה, אלא שבסופו של דבר הבחור שזוכה בבחורה הוא החנון האסייתי עם המשקפיים. קלישאה, אבל כזו שמשקפת את המציאות בקרב הויטנאמים-אמריקאים בארצות הברית ושאיפותיהם החברתיות.
המילים של השיר עצמו, מביכות עד כדי כך שרציתי לסגור את המחשב מרוב בושה, אבל השליחות מחייבת! למענכם הקרבתי עצמי והאזנתי לשיר שאמר דברים כמו: Này em ơi why you so đẹp đẹp đẹp? I can be your "anh" and you can be my "em". תרגום? חופשי: אחותי, למה את כל כך יפה יפה יפה? אוכל להיות שלך ואת תוכלי להיות שלי. אחר כך זה ממשיך: כל מה שתרצי, אקנה לך, כי... אחותי, למה את כל כך יפה יפה יפה?
ועכשיו הסבר קטן: בשפה הוייטנאמית קיים ביטוי האומר "אנחנו שנינו מאותו השק", משמע – כולנו אחים. כל הוייטנאמים אחים זה לזה. ביחסים בין אנשים, פונים הוייטנאמים זה אל זה כאל בני משפחה, אפילו אם אינם מכירים האחד את השני. הדובר הויטנאמי לא ידבר על עצמו כעל "אני", אלא ביחס לנמען. כלומר: הוא יהיה אח, בן, דוד, אב, סב וכיו"ב. שני בני זוג יפנו זה אל זו בתואר "אח" (Anh) ו-"אחות" (Em). האישה היא לעולם "אחות" והגבר הוא לעולם "אח" זו לזה גם במסגרת הנישואין.
בשפה המדוברת בויטנאם פניה לגבר כאל Anh ופניה לאישה כאל Em היא מקובלת ואפילו מכובדת, לעומת זאת, בין בני נוער וילדי ויקיאו הרשמיות הזו לא קיימת, ובהשפעת השפות המערביות, מקובל בין הצעירים לפנות לבני גילך בתארים "אתה" ו-"את". שיר הפופ הויטנאמי ששמענו זה עתה מחזיר את הפניות "אח" ו-"אחות" לחיים, אבל בצילום הוידאוקליפ במועדון הלילה נוסף לו טוויסט מיני אינטימי, סליזי אפילו, שלאורך השנים, התקיים רק בין גברים גסים ונשים מזדמנות, ואילו היום בסלנג הויקיאו הצעירים, הפך לפניה מאוד מקובלת. למעשה, זהו מרד על מרד על מרד נעורים. כך השיר משלב בין אנגלית לויטנאמית, אך גם בין מסורת לחידוש.
בין 1964 ל-1972 נהג הבדרן האמריקאי בוב הופ לבקר גם בויטנאם במסגרת סיבוב ההופעות העולמי שלו.
החיילים האמריקאים בויטנאם ציפו לו ולרקדניות שלו מדי שנה. ההופעות שלו בויטנאם צולמו לטלויזיה ושודרו לקהל הבינלאומי כספיישל חגים.
בהופעה הראשונה שלו בויטנאם, קפץ בוב הופ מחוץ למטוס ומיד התבדח עם החיילים. הוא סיפר להם ששאל את הגנרל מק'נמארה (שר ההגנה דאז) אם יוכל להגיע לויטנאם. ענה לו הגנרל: "למה לא? כבר ניסינו כל דבר אחר".
לפניכם תוכנית חג המולד מ-1967, בו מופיעים גם פיל קרוסבי, השחקנית רקל וולש, מיס עולם דאז מדליין בל ועוד אורחים:
גלובס מדווח: "עימות מתמשך בין ממשלת ישראל לממשלת ויטנאם בעניין עובדים זרים שהויטנאמים מבקשים מישראל להתיר את כניסתם, בעיקר לעבודות חקלאות, נחשף היום, אם כי שני הצדדים מבקשים להחליש את עוצמתו".
"כל ניסיון שנעשה לפתוח את שוק העובדים הזרים לוייטנאמים הביא לעימות בין ישראל לבין הממשל התאילנדי, שכן העסקת עובדים זרים מויטנאם עלולה לפגוע בעובדים זרים מתאילנד ובקשר המדיני בין ישראל לתאילנד המבססת חלק ניכר מכלכלתה על חוזים להעסקת עובדים במדינות המזרח התיכון, בכלל זה בישראל, בעבודות חקלאות".
