"כל נהרותינו זורמים לים המזרחי. הצפון והדרום התאחדו תחת מדינה (בית) אחד!", 1975, הואנג נגויין דונג (Hoang Nguyen Doan), צבעי טמפרה על נייר, 29.5 על 42.2 אינצ'ים.
מהו הדגל הויטנאמי? הדגל הלאומי הויטנאמי כיום הוא דגל אדום שבמרכזו כוכב צהוב. ואולם לא תמיד זיהו אותו הויטנאמים כדגל הלאום שלהם. במהלך מלחמת ויטנאם היה דגל זה נחשב דגל האוייב בעיני הדרום ויטנאמים ועדיין ישנם היום שאינם מניפים אותו בביתם. הפיכתו של דגל צפון ויטנאם לדגל הלאומי לוותה במלחמת דמים ופרופגנדה ארוכת שנים. פוסטרים ברחבי דרום ויטנאם שנוצרו על ידי הצפון ויטנאמים "לימדו" את הדרום ויטנאמים לקבל את דגל הכוכב כדגלם.
"אל תניחו להם להמלט", 1972, נגויין היפ (Nguyen Hiep), עיפרון וצבעי טמפרה על נייר, 24.5 על 17 אינצ'ים.
בפוסטר: תת מקלע גדול, שאליו מחובר חרב חדה, דוקרת דמות גברית, שאליה מחובר תת מקלע קטן יותר. על התת מקלע הדוקר מצוייר דגל צפון ויטנאם ועל דמות הגבר הדקור מצוייר דגל דרום ויטנאם, במקום בו אמור להיות ליבו של הנדקר. רגלי הגבר נראים כסנפירי צלילה. הרקע כחול - מדמה ים. הרקע: מלחמת ויטנאם טרם נסתיימה (היא תסתיים רשמית רק ב-1975), אבל בצפון כבר מרגישים את הניצחון ובדרום את ההפסד. ב- 1969 מודיע ניקסון שבכוונתו לסיים את המלחמה באופן הדרגתי ולהעביר את סמכויות הלחימה והפיקוד הצבאי לידי צבא דרום ויטנאם. ויטנאמים רבים מהדרום כבר החלו נמלטים מויטנאם, רובם דרך הים (ראה "אנשי הסירות"). הצפון ויטנאמים רואים בדרום ויטנאמים בוגדים, משתפי פעולה עם האמריקאים, וקוראים לחיסולם המלא של חיילי הדרום הנמלטים. השנאה המעשית לוותה גם בשנאה במישור הסימבולי: דגל הפסים היה שנוא על הצפון ויטנאמים כשם שדגל הכוכב היה שנוא על הדרומים.
בתמונה: דגלי הויטנאמיות. הדגל מימין (המפוספס) הוא דגל דרום ויטנאם. דגל הכוכב הוא דגל צפון ויטנאם, והיום משמש גם כדגל ויטנאם המאוחדת. בהערת אגב: במשך שנים חגגו בקהילות הויקיאו את ראש השנה הויטנאמי וחגים אחרים בהנפת דגלי דרום ויטנאם ולא את דגלי צפון ויטנאם. (אני למשל - בתור ילדה קטנה, זוכרת את דגל ויטנאם כדגל מפוספס. דגל הכוכב נצרב בתודעתי כבת לפליטי הדרום כדגל הקומוניסטים - או לחילופין דגל סיני).
"דרך החוצה לניקסון", 1972, נגויין ואן סון (Nguyen Van Xuan), צבעי טמפרה על נייר, 23.75 על 16 אינצ'ים.
בפוסטר: יד שעל שרוולה מצוייר דגל הויאטקונג אוחזת בפתק הצבעה, מעל ראשו של ניקסון. ניקסון אוחז בראשו בחשש מפני הפתק (ובהשאלה: מפני תוצאות ההצבעה). הפוסטר התפרסם כנראה לקראת בחירות 1972 בארצות הברית ובקש להשפיע על בעלי זכות ההצבעה. ואולם, ניקסון ניצח בבחירות אלו. הוא הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ורג מקגוורן ברוב של 62% מכלל המצביעים. הוא קיבל רוב מצביעים ב-49 מ-50 המדינות, למרבה אכזבתם של הצפון ויטנאמים. יחד עם זאת, ניקסון נאלץ לפרוש ולהתפטר מכהונתו השנייה, לאחר התפוצצות פרשת ווטרגייט. דגל הויטנקונג דומה במקצת לדגל הכוכב של צפון ויטנאם בתוספת הצבע הכחול. בתקופת המלחמה היה דגל הוייטקונג כמעט שווה משמעות וערך לדגל צפון ויטנאם ופעמים רבות התנופפו שני הדגלים הללו זה לצד זה, או אפילו זה במקום זה. ייתכן כי לדגל הויטקונגי הייתה משמעות אקטיבית יותר ועשו בה שימוש במיוחד כשרצו להדגיש פעולה אזרחית.
"סולידריות", 1972, אוליביה מרטינז (Olivio Martinez), הדפס, 20.5 על 12.6 אינצ'ים.
בתמונה: רשת ביטחון מגינה על דגל צפון ויטנאם והויטקונג מפני טיל. בצידי הרשת כתובה המילה "סולידריות" בארבע שפות: ספרדית, צרפתית, ערבית ואנגלית. הפוסטר נוצר על ידי העמותה לסולידריות עם אנשי אסיה, אפריקה ודרום אמריקה (Organization in Solidarity with the People of Asia, Africa and Latin America) בקובה ומייצגת את העמדה השמאלנית-דמוקרטית של העולם נגד מה שנתפס כקולוניאליזם אמריקאי. עם התגברות המלחמה החלו יותר ויותר קולות קוראים ליציאת האמריקאים משדה הקרב. בעיני מדינות קומוניסטיות כמו קובה, נתפסה המעורבות האמריקאית בויטנאם כנסיון כיבוש ודיכוי העם הויטנאמי. לוחמי הויטקונג נתפסו כלוחמי חירות ו-ויטנאם נצרבה בתודעה העולמית כויטנאם אחת הנלחמת נגד הענק האמריקאי ולא כשתי ויטנאמיות הנלחמות ביניהן. גם בזירה הבינלאומית התקשו להפריד בין שני דגלי הכוכבים. דגל הויטקונג ודגל צפון ויטנאם היו לאחד בתודעה התקשורתית העולמית.
