תמונה מתוך הסרט "גוט שאבעס ויטנאם"
הרב אליהו בירנבאום, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, ורב עמותת שבי ישראל העוסקת בחיפוש אחר צאצאי עם ישראל בעולם, כתב חיבור שעניינו הקהילה היהודית בויטנאם (ובאסיה בכלל) שהתפרסם באתר מכללת הרצוג ללימודי יהדות.
על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בויטנאם הוא כותב: "מתברר שהיהודים החיים כיום בווייטנאם הם לא הראשונים אשר הגיעו לאדמתה. יש מעט התייחסויות בין דפי ההיסטוריה היהודית להתיישבות היהודית בסייגון בשנות השישים והשבעים של המאה התשע עשרה. היהודים הראשונים שביקרו בוייטנאם הגיעו ככל הנראה לאחר הקולוניזציה הצרפתית של המדינה, בחצי השני של המאה התשע עשרה. וייטנאם היתה עד מלחמת עולם השנייה חלק ממושבה צרפתית שנקראה הודו-סין,יחד עם קמבודיה ולאוס. עד 1939 מספר היהודים המוערך בכלל הקהילות של הייפונג, הנוי, סייגון וטורן באינדו-סין הצרפתית הגיע לכ-1,000 נפש".
"ב-3 באוקטובר 1940 איבדו היהודים אזרחי צרפת, על פי צו של ממשלת וישי, את מעמדם כאזרחים שווי זכויות, שבו זכו ב-21 בספטמבר 1917 לאחר מאבקים קשים. החוק האנטישמי שנחקק אז בצרפת, "חוק בנושא היהודים", יושם באינדו-סין הצרפתית על ידי המושל ז'אן דקו. בנובמבר 1940 הוגבלו היהודים למקצועות מסוימים, וביולי 1941 היה אסור לילדים יהודים להוות יותר מ-2% מתלמידי בית הספר הציבורי. עד אוקטובר 1942 פוטרו חמישה עשר עובדי ממשלה מתפקידיהם עקב היותם יהודים, ויהודים פוטרו ממקצועות רבים, החל מבנקאות ועד ביטוח, פרסום, ניהול ועסקים".
"ב-1954 קיבלה וייטנאם עצמאות מצרפת כמדינה מחולקת, עם צפון קומוניסטי ודרום קפיטליסטי. לפני עזיבת הצרפתים מנתה האוכלוסייה היהודית באינדו-סין כ-1,500 יהודים, ודווח כי רובם עזבו עם הצרפתים ולא השאירו מאחוריהם שום ארגון קהילתי יהודי מובנה. ואכן, החל משנת 1957 לא ידוע על קהילות מאורגנות של יהודים באזורים אלו".
על הקהילה היהודית העכשווית בויטנאם הוא כותב: "בשלב זה רוב היהודים רואים בווייטנאם מקום עבודה יותר מאשר בית. אולם ימים יגידו אם המצב הזמני יהפוך לקבוע, כפי שקרה לא פעם בתולדות התפוצות, כאשר קהילות שנוצרו "אד-הוק" משיקולים עסקיים הפכו לקהילות קבועות ומאורגנות."
על הקמת בית חב"ד ועל היחס ליהדות בויטנאם: "אולם למרות הגעתם של יהודים למדינה והקמת בית חב"ד, יש לזכור שהיהדות אינה דת מוכרת על ידי הממשלה הווייטנאמית. באופן חוקי אסור לקיים פעילות דתית יהודית, וככל הנראה זו אחת הסיבות לכך שבית חב"ד בהו צ'י מין סיטי נמנע מלהדליק חנוכייה בחנוכה באופן פומבי במרכז העיר, בניגוד לרוב בירות העולם, ואף אינו יכול לעת עתה לבנות מקווה טהרה ציבורי. אך אין פירוש הדבר שהיהדות מאוימת בוייטנאם: אין במדינה אנטישמיות, כפי שאינה בשאר מדינות אסיה הלא-מוסלמיות. הממשלה, שמעייניה נתונים לכלכלה, אינה צפויה להגביל את הפעילות הדתית שאינה חורגת מן המקובל עד היום".
לינקים קשורים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מה דעתכם?