רועי צ'יקי ארד ("הארץ") כתב על האנשים העובדים מאחורי הקלעים של חיי הלילה בתל אביב בעקבות דירוגה של העיר במקום השלישי ברשימת הערים החמות של מדריך הלונלי פלנט העולמי. אחד מהמרואיינים הוא תום הויין, פליט מלחמת ויטנאם שעלה לישראל כילד. הנה הראיון איתו מתוך הכתבה:
ב"הטרקלין", מסעדת יוקרה בנחלת בנימין, המטבח נראה כסט של סרט לא אמין שעוסק ברב-תרבותיות בישראל. בין המחבתות מבשלים ושוטפים כלים תום הויין, 35, שעלה מוויטנאם בספינת הפליטים שמנחם בגין אישר להכניס לישראל ב-1979; דניס, בן ה-47 מקרלה שבדרום הודו, שלא יודע אנגלית כמעט; מסייע לו בערבית גולן, שאחר כך מתגלה ששמו בהאא אל גולן. בהאא יליד שועפט שבמזרח ירושלים; הוא מחליף עקיצות עם אלכס קצב ובגלל זקנו הוא מכנה את אלכס "חמאסניק". בעת הראיון שני האחרונים מתקוטטים כידידים ומאשימים זה את זה במחמאה "טרוריסט".
תוך כדי הראיון מתגלה שתום הויין הוא דוד של המשוררת ואן נויין, ידידתי. הויין מדבר עברית, ומשתמש בהומור ישראלי. למשל, כשבעל המקום התקרב לראיון, הוא אמר "זו עבודה גרועה בגלל שבעל המקום מחורבן" ואז הם מחליפים צ'פחות. אני מנסה לברר מה יש להויין להגיד על כך שתל אביב נחשבת לאחת משלוש הערים הלוהטות בעולם. הויין: "זה לא מגיע לה. מה עם אמסטרדם? בנגקוק? מה רע שמה? לתל אביב מגיע אולי מקום 20".
- מה אתה אוהב לבשל?
"אוכל איטלקי".
- לא ויטנאמי?
"אוכל ויטנאמי האשה מבשלת. אני אוהב אוכל איטלקי".
לראיון המלא לחצו כאן.
* גילוי נאות: רועי צ'יקי ארד הוא ידיד שלי. ואן נויין וטום הויין הם קרובי משפחתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מה דעתכם?