מגזין לייף - תמונות ממלחמת ויטנאם עלו לרשת

סיני גז, כלכליסט: וייטנאם בתמונות: המגזין המיתולוגי לייף מעלה לאתר האינטרנט שלו צילומים מדהימים מהמלחמה שנדמה שכולם כבר רוצים לשכוח, מלחמת וייטנאם. חשוב לומר שחלק מהתמונות קשות לצפייה.

- לינק לאתר מגזין לייף

רוני אפרת: להיות ילדה ויטנאמית מאומצת בישראל

רוני אפרת (12) נולדה בויטנאם ואומצה בינקותה על ידי הורים ישראלים. בפוסט המרגש הזה היא מספרת על געגועים להורים ביולוגיים שאינה זוכרת ועל החיים כילדה קצת שונה בישראל:

שלום, שמי רוני אפרת, נולדתי בויטנאם ואומצתי על ידי זוג ישראלי. בחרתי לכתוב כתבה זו מכיוון שאכפת לי מויטנאם, אכפת לי מהוריי, ואכפת לי מעצמי. אני רוצה לספר לכם על חיי כילדה מאומצת מויטנאם ועל התשוקה שלי ללמוד עוד ועוד על ויטנאם.

להיות ילדה מאומצת זה לא דבר קל, בייחוד בגלל ההורים הביולוגיים. אתה מרגיש שהם לא רוצים אותך אבל אתה יודע שהם כן, אתה יודע שהם אוהבים אותך ואם הייתה להם אפשרות לגדל אותך זה מה שהם היו עושים, אבל אחרי כל זה אתה כבר מבולבל לגמרי.

מכיוון שאני לא יכולה לפגוש את הוריי אני מאוד עצובה ואף פגועה בגלל שהם לא נתנו לי את שמם. הוריי השאירו אותי מלאה בשאלות: מי נתן לי את שמי, אתם או בית החולים? איפה אתם עכשיו? מה שמכם? למה לא גידלתם אותי? אתם אוהבים אותי? איך זה בויטנאם? איך אתם מרגישים אחרי שנתתם אותי לאימוץ?

לפעמים, בשל געגועיי, אני מדברת אל הוריי לפני השינה, בלב, בלי שאף אחד שומע ואני מספרת להם כל מה שעובר עליי ומדמיינת מה הם עשויים לומר לי. לפעמים אני מנסה אפילו לנסות לדמיין איך הם נראים, מרגישים, מתנהגים, ומה האישיות שלהם. אני מדמיינת אותם נחמדים, חמודים וכאלה שאכפת להם מאחרים - בדיוק כמוני.

חלק מלהיות ילדה מאומצת מויטנאם בישראל הוא שלפעמים אנשים מתבלבלים וחושבים שאני סינית, קוריאנית, יפנית או תאילנדית, אך כל זה לא באשמתם כי הם לא מכירים את ויטנאם ואף פעם לא היו בה. אם זה לא ככה, אז הם סתם התבלבלו, ואם תגידו להם מאיפה אתם אז הכול יסתדר.

לפעמים אני מרגישה שאני חייבת למצוא את הוריי, כי אני חושבת שאם אני אפגוש אותם החיים שלי יהיו שונים לגמרי ואפילו טובים יותר. לא ארגיש שונה, פחות שייכת, יותר כהת עור, יותר נמוכה מהסביבה שלי (מכיוון שבויטנאם רוב האנשים נמוכים).

כל הדברים האלה מקשים על חיי, אך אם מסתכלים על זה מזווית שונה רואים שיש בזה גם יתרונות כגון: להרגיש מיוחד או שונה בצורה טובה, להיות אמיץ ולהתגבר על הגעגועים להורים, להרגיש שאתה בא ממקום מיוחד מאוד, לדעת שעכשיו אתה גר במקום שרוב הויטנאמים לא היו בו, וליהנות מהחיים כפי שהם (עם הורים ביולוגיים או בלעדיהם).

שלכם,
רוני אפרת (לאן-ני נוין, Lan-Ni Nguyen)

ויטנאם: המיג-21 מפתיע

בגליון 130 של ביטאון חיל האוויר התפרסמה כתבה של כתב נלהב הסוקר את השימוש במטוסי אפים אמריקאיים מול מיגים רוסיים במלחמות שונות לאורך ההיסטוריה המודרנית. מחבר הכתבה מגיע למסקנה שהאמריקאיים מנצחים תמיד בזכות האפים. הממ.. ניחא, בטח ילד בן 18, נוותר לו. יחד עם זאת, המידע הקשור בויטנאם עשוי לעניין גם אתכם - והנה החלק העוסק במטוסי הקרבות במלחמת ויטנאם:

הזירה: ויטנאם. הרקע: תוקפנות של צפון ויטנאם הקומוניסטית נגד הדרום הפרו-אמריקאי, שהצליחה לגרור את ארה"ב למתישה והארוכה במלחמותיה. זה התחיל בשנת 1961 ובמעורבות אמריקאית מזערית בסיוע לכוחות דרום-ויטנאם, והפך תוך מספר שנים למלחמה עקובה מדם שבה מככבות שתי הפסגות של הטכנולוגיה האווירית באותה תקופה: F-4 פאנטום מול מיג-21.

העימותים האוויריים החלו בעיקר בשנת 1964, כשצבא הצפון קיבל כ-30 מטוסי מיג-15, המוכרים לחיל-האוויר האמריקאי מתקופת מלחמת קוריאה ומיג-17, מחליפו של המיג-15 שכמעט - אבל רק כמעט - הצליח לשבור את מחסום הקול. באפריל 1965 הם השיגו את ההפלות הראשונות במלחמה של מטוסים אמריקאיים. הקורבנות היו שני מטוסי F-105, מטוס קרב והפצצה שתוכנן לשאת כמות גדולה של חימוש - תכונה שבאה כמובן על חשבון זריזות ותמרון. עבור המיגים הזריזים הם היו טרף קל ושני מטוסי ה-F-105 הופלו באש תותחים. אלה היו אמנם שני המטוסים היחידים שחיל-האוויר האמריקאי איבד בשנת 1965 בקרבות אוויר - אבל המכה למורל היתה קשה וכואבת.

בערך באותה תקופה הכניסו האמריקאים לזירה נשק חדש, F-4, מטוס ששורשיו במלחמת קוריאה, אז הזמין הצי האמריקאי מחברת "מקדונל-דאגלס" מטוס קרב שנועד להמריא מנושאות מטוסים. חיל-האוויר האמריקאי, שהתלהב מהתוצאה, הזמין לעצמו דגם מקביל, שזכה לכינוי F-110A. מאוחר יותר אוחדו השמות והכינוי המוסכם היה F-4 פאנטום. בהזמנה שהעביר חיל-האוויר האמריקאי ל"מקדונל-דאגלס", הוא דרש מטוס קרב שיוכל לתפקד בכל מיגוון המשימות, החל בהפצצה וכלה בעליונות אווירית ושיהיה ניתן לתדלוק באוויר. דגם C של הפאנטום (דגם B נועד לצי) נכנס לשירות בסוף 1963 והופיע בזירת ויטנאם כשנה לאחר-מכן. את שני המיגים הראשונים בהיסטוריה של הפאנטום הפילו טייסי הצי, שהפילו ביוני 1965 זוג מטוסי מיג-17.

הטייסים הצפון-ויטנאמים הבינו שלא כדאי להם להתעסק עם הפאנטומים והעדיפו לחמוק ממגעים ישירים איתם. כדי להשיג הפלות, ניסו טייסי הפאנטום לפתות את טייסי הצפון באמצעות תרגילי הטעיה שונים: ביולי 1965 טסו הפאנטומים בגובה ובמבנה שנראה על מסכי המכ"ם כמו רביעיית F-105 והצפון-ויטנאמים אכלו את הפתיון. באותו קרב הפילו הפאנטומים שני מיגים נוספים. הפאנטום היה ליגה אחת מעל המיגים. כושר התמרון של המיגים המהירים היה אמנם טוב יותר, אולם לא היתה להם תשובה למערכת הנשק של הפאנטום ובעיקר לטילי האוויר-אוויר. המיגים לא העזו להתקרב לפאנטומים, מה שהפך את ה-F-4 למטוס הליווי של כל גיחות ההפצצה.

כל זה נמשך עד אפריל 1966, כשבזירה הופיע שחקן חיזוק לא מוכר, מיג-21. המטוס הזה היה חוד החנית של התעשייה הסובייטית, כמו המיג-15 במלחמת קוריאה ותוכנן על בסיס לקחי המלחמה ההיא. הוא היה קל משקל (בערך שליש ממשקלו של הפאנטום) והפגין כושר תמרון וזריזות חסרי תקדים. מבחינת חימוש, היה המיג מצויד בתותח 23 מ"מ ובארבעה טילי אוויר-אוויר, תשובה סובייטית הולמת לחימוש המתקדם של הפאנטום. המפגש הראשון בין הפאנטומים למיגים הסתיים בניצחון אמריקאי, אבל המיג החדיש הכניס שינוי אמיתי במאזן הכוחות. המיג-21 הנחיל לאמריקאים כמה מכות קשות והשגת העליונות האווירית האמריקאית בוויטנאם נמשכה זמן רב.

בהקשר זה ראוי לזכור שההגנה האווירית הצפון-ויטנאמית היתה מושתתת על מערך מעולה של תותחי נ"מ וטילי קרקע-אוויר, שהיה עושה הצרות מספר אחת של האמריקאים. התבנית הזאת של קרבות אוויר בין פאנטומים למיג-21, על רקע מערך קרקע-אוויר מתקדם שמחפה על הנחיתות של המיגים, איפיינה גם את המפגשים האוויריים הבין-גושיים של המזרח התיכון, במלחמות ההתשה ויום הכיפורים. גם כאן, ידם של הפאנטומים היתה על העליונה, אבל המיגים בהחלט לא היו טרף קל.

לינק לכתבה השלמה באתר ביטאון חיל האוויר 

עוד על ה-F105 שנלחמו במלחמת ויטנאם בכתבה האמריקאית הישנה הזו שמצאתי ביו טיוב:

המורד - סרט אקשן ויטנאמי

השנה היא 1922. בויטנאם שולטים הקולוניאליסטים הצרפתים. בכל רחבי הארץ מתחילות קבוצות מרידה להתעורר ולמחות נגד עול הכיבוש. בתגובה מאמנים הצרפתים יחידות עלית של ויטנאמים שתפקידם לחדור אל שורות המורדים ולפרקם. אחד מהסוכנים הללו הוא לי ואן קונג, שמתמנה לחסל אחד ממנהיגי המרד. העניינים מסתבכים כשקונג פוגש בדרך את וו טן תיי, לוחמת חירות נחושה וגם... בתו של המיועד לחיסול.

זוהי עלילת סרט הקולנוע העלילתי "המורד" (The Rebel) שיצא ב-2007. הסרט שהופק ונוצר על ידי ויטנאמים מספר את סיפור המרד הויטנאמי בצרפתים. כמיטב המסורת ההוליוודית הוא עטור בכוכבים ויטנאמים, מלא באקשן, אש, תמרות עשן ופיצוצים, כשסצינות הקרבות מציגות גם שיטות קרב מגע ויטנאמיות מסורתיות.

ויטנאם-בלוג: מנתחים מתנדבים בויטנאם

פרוייקט חדש של ויטנאם איי אל: בכל כמה זמן נציג בפניכם הקוראים בלוג חדש/מעניין/איכותי העוסק בויקיאו בתפוצות, בויטנאמים ישראלים, או בויטנאם בכלל.

השבוע אנחנו מציגים בפניכם בלוג שכבר אינו פעיל, אבל הפוסטים שם מעניינים עדיין. זהו בלוג המתעד מסע של משלחת רופאים מנתחים המתמחים ברפואה פלסטית לויטנאם. בויטאם הם מנתחים מקומיים בחינם וללא תשלום, מכשירים את הרופאים המקומיים בשיטות ניתוח מערביות חדשניות ולומדים משהו גם על עצמם, כשהם נאלצים להתמודד עם סיפורים קורע לב ועם תנאי שטח קשים. כל אחד מהויטנאמים שאותה הם מנתחים נושא עמו מטען היסטורי מעניין ומרגש. לדוגמא, הגברת לה טי הונג, בת 54, נכוותה ברגליה בגיל 15 בזמן המלחמה, באופן כזה שמנע ממנה להינשא. הניתוח מעניק לה הזדמנות נוספת ובעצם עונה על הלוגו של מארגני המשלחת: "אינטרפלסט - משנים חיים".

בואו להציץ: בלוג משלחת המנתחים הפלסטיים לויטנאם.

הבלוג הזכיר לנו את סיפור המשלחת הישראלית "אור מציון" לויטנאם, שנסעה לשם בשנה שעברה. המשלחת כללה רופאים מנתחים מומחים ברפואת עיניים שיצאו להחזיר את הראייה לכ-122 אנשים, הכשירה רופאים מקומיים, והשאירה שם ציוד להמשך ביצוע ניתוחים. הכתבה של ערוץ 2 תרגש גם את הציניים שביניכם:

בואו להתרגש: המבצע הישראלי להשבת ראייה לויטנאמים.

מערכת ויטנאם איי אל רוצה לשמוע את דעתם. אהבתם? רוצים להמליץ על בלוגים? מעוניינים ליטול חלק פעיל בתפעול האתר? כתבו לנו ל- vietnam.israel@gmail.com