נתקלתי היום במאמר של פרופסור האוניק קוון (Heonik Kwon) העוסק בדולריזציה של כסף הרפאים (Ghost Money) בויטנאם. הוא מספר שם על מנהג שריפת הכסף לרוחות האבות. המאמר מעניין, אם כי מעט הזוי, איני בטוחה כלל שהמחבר מתבדח כשהוא מספר שהשתתף בטקס סיאנס ודיבר עם רוח אל פטרון מקומי, שענה לו ושאל: "תגיד, מה זה הכסף הזה שאתם שורפים? אולי תשלחו לנו כסף נורמאלי?" - טוב, אולי לא ממש במילים אלו, אבל זוהי רוח הדברים במאמר. על כל פנים, אם נתעלם מההומור (?) שבשיחה אקדמאית עם רוח רפאים, הרי שהמאמר מעלה סוגיה מעניינת.
מנהגי פולחן האבות שבתקופת השלטון הקומוניסטי היו מוקצים מחמת מיאוס, קיבלו פופולאריות מחודשת למן שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם נפילת הגוש הקומוניסטי. במקור, נהגו משפחות המתים העשירות לקבור את מתיהם עם כסף ורכוש אמיתיים, כאמצעי להפגנת עושר. בהמשך, עבר המנהג שינוי, ובמקום כסף אמיתי היו קוברים את המתים עם ניירות דמויי כסף (למניעת שוד קברים ואובדן רכוש). המדינה אף עודדה שריפת כסף מדומה במקום כסף אמתי למנוע בזבוז משאבים.
השינויים הברורים בכלכלה הויטנאמית באו לידי ביטוי גם בפולחן המתים, כשבמקום שטרות כסף ויטנאמי, החלו המאמינים לשרוף שטרות בדמות הדולר האמריקאי. הדבר, טוען מחבר המאמר, תורם לתחושת רווחה של המאמין המקריב את שטרות הכסף, גם אם הם מדומים, וללא קשר למידת העושר שלו במציאות.
ומה בארצות אחרות? בישראל נוהגת סבתי לשרוף גם היא שטרות ניירות דמויי דולר. מעניין שהיא לא טרחה לשרוף מעולם שטרות מונופול שקליים. הסבר מציע מחבר המאמר כשהוא מראיין סוחרת כסף רפאים בשוק ויטנאמי מקומי האומרת שיש להקריב למתים את הכסף שהם מכירים. אבות אבותיה של סבתי אכן לא הכירו שקלים, אך הם יודעים מה שוויו של הדולר. ככל הנראה, גם בעולם המתים, הדולר שווה יותר מן השקל, ובהחלט הרבה יותר מן הדונג הויטנאמי.
בשנה האחרונה החלה סבתי לשרוף גם מטילי זהב מדומים. גיליתי שהיא כנראה עוקבת אחר העיתונות הכלכלית, אחרת איך ידעה כי בדיוק עלו מחירי הזהב בעולם?
מזבח ביתי מקומי בישראל. צילום: טי וייט נויין
שריפת כסף רפאים: דולרים מזוייפים. צילום: טי וייט נויין
שריפת מטילי זהב מדומים. צילום: טי וייט נויין
לינקים קשורים:
-
