תראו איזה יופי! הנה כמה פוסטרים ויטנאמים ישנים שמוכיחים שויטנאם תמיד הייתה יעד אקזוטי לתיירות:
יום שישי, מאי 13, 2016
יום שני, פברואר 29, 2016
אמנות ויטנאמית: Lim Khim Katy
האמנית הויטנאמית Lim Khim Katy מרותקת מתהליכי האורבניזציה של ויטנאם ומנדידת פועלים מן האזורים הכפריים לערים הגדולות. בציוריה היא מתעדת את הכפריים, מגיעים לעיר ונתקלים בתמרורים לראשונה בחייהם, ללא מיטה ומקום מגורים בעיר, הם ישנים בכל מקום, בשדות, על המדרכות ומהלכים בה יחפים. עוניים ניכר לא רק בבגדיהם, אלא גם במזונם, קערת אורז פשוטה. עורם שזוף מעבודות השדה תחת השמש הקופחת וידיהם גסות.
לינקים קשורים:
יום ראשון, פברואר 28, 2016
היסטוריה ויטנאמית: הליידי צי'או (Bà Triệu)
אחת הנשים הנערצות בהיסטוריה הויטנאמית היא הליידי צי'או (Bà Triệu), הז'אן ד'ארק של הוייטנאמים. סיפורה מתחיל תחת הכיבוש הסיני במאה ה-3 לספירה. נערה צעירה בורחת מחיי הכפר הפשוטים אל הג'ונגלים וחיה שם כשהיא אוספת סביבה צבא של לוחמים עזים. תחת הנהגתה הם פושטים על הערים מסביב ונלחמים בכובשים הסיניים. מספרים כי אחיה ניסה לשכנע אותה להפסיק מחיי האלימות ולחזור הביתה, אבל ליידי צ'יאו ענתה לו שהיא מעדיפה לרכב על ענני סערה, להרוג מפלצות ים ולהלחם בכובשים מאשר להיות אשת איש. האגדות מספרות שהיתה נפילה (למעלה משני מטרים) יפיפייה נועזת עם חזה בעל שלושה שדיים, שרכבה על גבי פילים אל מלחמותיה.
נערות ויטנאמיות צעירות רבות נוהגות להתחפש לליידי צ'יאו (בה צ'יאו) במשחקי תחפושות. הן רואות בה דמות לחיקוי. אמיצה, עצמאית, לוחמת שאינה נכנעת למוסכמות חברתיות, ובתרבות הגיקים הויטנאמית היא שולטת במשחקי מחשב, קומיקס, תרבות פופולארית ועוד.
מדי שנה, בחודש אפריל, נערך במקדש על שמה פסטיבל המושך אליו אלפי חוגגים. בפסטיבל, הנפתח בצעדה צבעונית עם בובות דרקונים ופילים הסרים למרגלות האישה-אלה, נותנים כבוד למבוגרות שבקהל, מעלים מנחה לגיבורה הבתולה, רוקדים ושרים.
אמן להכיר: Nguyễn Thái Tuấn
האמן Nguyễn Thái Tuấn הוא אחד האמנים הויטנאמים המעניינים הפועלים היום בויטנאם. טואן, יליד 1965, חי ויוצר בדאלאת, הוצג כבר בגלריות באוסטרליה, בהונג קונג ובויטנאם. הסגנון שלו קל לזיהוי, הוא מצייר דמויות מונוכרומטיות נטולות ראשים וגפיים. הסצנות הן סצינות מחיי היוםיום בויטנאם. אפילו ללא ציור רקע מפורט ועם פלטת צבעים פשוטה, הצופים בעבודותיו יכולות לשייך את העבודות לויטנאם ולראות בהם את עצמם. לציוריו אין שמות, אלא מספרים בלבד ואין בציוריו דיוקנאות פרט לאחד - דיוקנו של הוצ'ימין בדמות פסל או מאוזוליאום.טואן אינו מאשים בעבודותיו את האיש הפשוט, גם אם הוא שוטר אלים, הוא מאשים במקום זאת את השיטה. מעניין לראות שעבודותיו מוצגות במוזיאונים ובגלריות ויטנאמיות נחשבות, על אף שבויטנאם עדיין משליכים לכלא בלוגרים ועיתונאים שיוצאים נגד הממשל.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
