האימפריה הצרפתית ביקשה לעודד את התיירות לאזור המזרח. היריד העולמי בהאנוי ב-1903 היה אחד מהפקות התיירות הגדולות ונועד לשים את ויטנאם על מפת הגראנד-טור-האסייאתי אם תרצו. בעידוד משרד התיירות הצרפתית, בתי מלון בסגנון מערבי הוקמו ברחבי האימפריה שהציעו למטיילים אמבטיות, משרתים ויין מהבית. תאורת לילה האירה את הרחובות, גשרים נבנו וכיו"ב. הצרפתים נענו לקריאה ויצאו לדרך. מועדוני מטיילים הוקמו והוציאו מדריכים ומפות לאזור.
אחד מהמועדונים הללו היה מועדון המטיילים של צרפת (Touring club de France), אשר הוקם ב-1890 ומטרתו הייתה "לקדם תיירות בכל צורותיה". המועדון הוציא לאור מפה של הקולוניה אינדוצ'יינה ובו רואים בין היתר את השינויים שעברו על ויטנאם תחת הכיבוש הצרפתי. השינוי הבולט במיוחד הוא שיפור אמצעי התחבורה היבשתיים. פסי מסילת הרכבת שנמתחו לאורך החוף על מנת להקל על התחבורה (ועל ידי כך - על המסחר) בין הצפון לדרום היו למפעל לאומי.
איגרות חוב שנועדו לממן את בניית המסילה
סלילת המסילה המחברת בין האנוי לסייגון, שאורכה למעלה מ-1,000 ק"מ, ככל הנראה טרם נשלמה בשנת הוצאת המפה והמסילה נקטעת במפה בין טורן (Tourane) לבין סון-קאו (Song Cau).
מפה אחרת מציגה לנו כאן את פרטי המסילות הבנויות והמתוכננות:
אך גם כך, סייעה המסילה הלא-שלמה לקיצור זמני הנסיעה בין אתרי התיירות של ויטנאם ובתמונות להלן אפשר לראות תיירים בפעולה:
איגרות חוב שנועדו לממן את בניית המסילה
סלילת המסילה המחברת בין האנוי לסייגון, שאורכה למעלה מ-1,000 ק"מ, ככל הנראה טרם נשלמה בשנת הוצאת המפה והמסילה נקטעת במפה בין טורן (Tourane) לבין סון-קאו (Song Cau).
מפה אחרת מציגה לנו כאן את פרטי המסילות הבנויות והמתוכננות:
אך גם כך, סייעה המסילה הלא-שלמה לקיצור זמני הנסיעה בין אתרי התיירות של ויטנאם ובתמונות להלן אפשר לראות תיירים בפעולה:
שועי עולם מטיילים ברכבת
תיירות באינדוצ'יינה
אנשי צוות
תחנת הרכבת של סייגון (נבנתה ב-1881)
חזית הכניסה לתחנת הרכבת של האנוי בנויה בסגנון מערבי
לקריאה נוספת:
קישורים חיצוניים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מה דעתכם?