היום בעיתון הארץ התפרסמה כתבה על בגין והפליטים הויטנאמים (ותודה לרון שושני על הלינק). להלן הידיעה כלשונה (ואף מילה על התנשאות וסנטימנטליות מוגזמת):
"בהחלטתו הראשונה כראש ממשלה, שלושה ימים אחרי השבעת ממשלתו, הודיע ראש הממשלה מנחם בגין באופן רשמי על קליטתם בישראל של כמה עשרות פליטים וייטנאמים שסירתם נטרפה לא הרחק מחופי וייטנאם. "אתמול בבוקר ירדו 66 הפליטים - 34 גברים, 16 נשים ו-16 ילדים - מסיפונה של האוניה ?יובלי', שבה שהו כשבועיים, העוגנת בנמל טאייפה בטיוואן, ונפרדו מרב החובל ומאנשי האניה הישראלית", דיווח סופר "הארץ" אילן שחורי.
"עם ישראל, שידע רדיפות ויודע, אולי יותר מכל עם אחר, משמעות המושג פליט, לא יכול היה לראות בסבלם של אומללים אלה", הכריז בגין. הפליטים נאספו על ידי אניה ישראלית לאחר שנמלטו מווייטנאם הקומוניסטית. מאחר שאף מדינה אחרת לא הסכימה לקלוט אותם, החליט בגין שהם ייקלטו בישראל. עם קבלת ההחלטה, יצאו הפליטים בשני אוטובוסים להונג קונג ומשם טסו במטוס לופטהנזה לפרנקפורט בדרכם לישראל. הממשלה החליטה שהם ייחשבו לעולים חדשים לכל דבר וייהנו מכל הזכויות כפי שנהוג לגבי עולים הבאים לישראל.
בשלב הראשון, הוחלט לשכן אותם במרכז קליטה באופקים. רב החובל של האוניה "יובלי", מאיר תדמור, סיפר כי הפליטים קיבלו את הידיעה על קליטתם בישראל "ברגשות מעורבים". לדבריו, הם "סירבו להאמין ששום מדינה לא רצתה לקלוט אותם". כתב העיתון מדווח כי רב החובל כינס את הפליטים בליל שבת וסיפר להם על ישראל. "רבים לא ידעו על ישראל. הוא ציין שדמעות שמחה נראו בעיני רבים מהם כאשר עזבו ונפרדו מאנשי האוניה וכאשר עלו על האוטובוסים".
ראש המועצה המקומית אופקים, יחיאל בנטוב, אמר שהפליטים יוכלו להיקלט בעבודה ביישוב "בלי בעיות". "באופקים מצויה תעסוקה, בעיקר במפעלי הטקסטיל במקום. מחוסר ידיים עובדות מועסקים בעיירה כ-400 פועלים ערבים מרצועת עזה", מסר ראש המועצה. בנוסף ציינו במועצה כי "באופקים מצויה משפחה שאימצה לפני כעשר שנים שני ילדים יתומים מווייטנאם, מלוכסני עיניים שהם כיום צברים לכל דבר, המדברים עברית רהוטה".
"כשזרי פרחים בידיהם, צוחקים, מאושרים, משפשפים את עיניהם כלא מאמינים ומנופפים בידיהם לשלום, ירדו הפליטים מכבש המטוס", מדווח העיתון. "דיילות אל-על חינניות הגישו לפליטים זרי פרחים ומשקה קל". אחת הפליטות סיפרה לעיתונאים על דרכם בים. "20 יום היינו על גבי ספינה עד שטבעה. ארבעה ימים היינו בסירת ההצלה כשכל פעם ביקשנו עזרה מספינות שעברו לידינו. לפחות ארבע ספינות התקרבו אלינו, אך סירבו להגיש עזרה, בהן היו אניות מגרמניה-המזרחית, פנמה ויפאן. כאשר התקרבה הספינה הישראלית לא האמנו כי זו תציל אותנו. ביום האחרון בסירת ההצלה אזל כל המזון והיינו צמאים ורעבים. ראינו כבר את הסוף ואז בא הנס הגדול. ישראל היא ארץ מופלאה".
בברכה ששלח לפליטים עם בואם לנתב"ג, מסר בגין כי "טבעי הדבר להעניק לכם מקלט בארצנו, שכן זוהי מסורתנו האנושית-יהודית. נעשה כמיטב יכולתנו על מנת ששהייתכם בישראל תנעם לכם". כן שלח ראש הממשלה מכתב הוקרה לבעלי חברת הספנות האחים עופר. אחרי נחיתתם, התקבלו הפליטים בקבלת פנים חגיגית באופקים. שלט גדול "ברוכים הבאים לישראל ניצולי יובלי" קידם את פני הפליטים עם בואם. הם שוכנו בקרוואנים במרכז הקליטה וקיבלו 700 לירות לצרכיהם הראשונים.
לפי הדיווח, "רבים הפליטים שלא ידעו כלל על קיומה של ישראל לפני מסעם. פליטה אחת סיפרה כי שמעה פעם את שם מדינת ישראל אך חשבה שהיא נמצאת באפריקה או ליד קו המשווה".
סרט דוקומנטרי על אנשי הסירה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מה דעתכם?